מעטים הם התחביבים שיכולים לשלב הנאה, אתגר אינטלקטואלי וסיפוק כה גדול כמו פתרון תשחצים. בין אם אתם פותרים ותיקים או רק מתחילים את דרככם בעולם המילים הצולבות, אין ספק שכל הגדרה שנפתרת היא ניצחון קטן של ההיגיון והיצירתיות. הרי אין כמו רגע ה"אהה!" כשמילה נסתרת נחשפת, וממלאה עוד משבצת ריקה בפאזל המורכב.
אבל בואו נודה באמת – לא כל ההגדרות נולדו שוות. ישנן הגדרות קלות וזורמות, כאלו שדורשות מעט ידע כללי או חשיבה אסוציאטיבית פשוטה. וישנן, ובכן, הגדרות כמו זו שאיתה התמודדנו לאחרונה, שנדמה כאילו נלקחה היישר ממוחם של גאוני חידות היגיון: הגדרה מבריקה, מבלבלת, ומאתגרת במיוחד. הגדרה שגורמת לכם לגרד בראש, לחייך בתיסכול ולהרגיש שאתם "כמעט שם", אבל לא לגמרי.
הגדרה אחת, אלף שאלות: 'עם 2נך תחשבי שהוא שר בטלביזיה (4, 4) (4)'
הנה הגדרה אחת כזו, שעלתה לאחרונה לכותרות בין חובבי תשחצים רבים, ובצדק:
'עם 2נך תחשבי שהוא שר בטלביזיה (4, 4) (4)'
במבט ראשון, היא נראית כחידה בלתי פתירה, קוד משונה המשלב מספרים, משחקי מילים ורמז לתחום הבידור. היא דורשת מאיתנו לא רק ידע כללי, אלא גם יכולת לפרק לגורמים, לנתח רמזים סמויים, ולחשוב מחוץ לקופסה. במילים אחרות, היא מייצגת את כל מה שאנחנו אוהבים באתגר של פתרון תשחצים מורכבים.
מה הופך הגדרה כזו למסובכת כל כך? בואו נבחן אותה מקרוב. ראשית, יש לנו את האלמנט הלא שגרתי של המספר '2'. בתשחצים, מספרים יכולים לרמוז לדברים שונים: לכמות, לצליל, או אפילו להחלפת אותיות. שנית, הצירוף 'עם 2נך' הוא בעליל משחק מילים או רמז פונטי – מה בדיוק הוא מנסה להגיד לנו? ושלישית, החלק "תחשבי שהוא שר בטלביזיה" הוא הרמז הישיר ביותר, שמצביע על דמות מסוימת מעולם הבידור, כזו שאנחנו מכירים היטב. ולבסוף, מבנה הסוגריים (4, 4) (4), שאינו אומר לנו רק את אורך המילה (או המילים), אלא גם את העובדה שהפתרון מורכב משלושה חלקים, שניים מהם באורך 4 אותיות כל אחד, ואחד נוסף באורך 4 אותיות.
אסטרטגיות פתרון להגדרות מסוג זה
הגדרות מסוג זה הן לרוב המלכודות המתוקות ביותר. הן דורשות מאיתנו לנטוש לרגע את החשיבה הישירה ולעבור לחשיבה אסוציאטיבית, לחשיבה יצירתית. איך ניגשים להגדרה כזו? מתחילים בפירוק: מהו החלק הפונטי? מהו רמז הידע הכללי? איך המספר משתלב בפאזל? האם מדובר בצירוף של שמות? האם זו הגדרה שנועדה להטעות או דווקא לרמוז בעדינות על הפתרון באמצעות הומור?
הקסם של הגדרות כאלה טמון ביכולתן לאתגר אותנו ברבדים שונים – לשוניים, תרבותיים, ואפילו אישיים (האם אני מכיר את הדמות?). הצורך לזהות את ה"טוויסט", את הנימה השנונה של מגדיר התשבץ, הוא שהופך את התהליך למעניין כל כך. זהו ריקוד עדין בין היגיון קר לבין אינטואיציה חמה, שבו כל רמז, ולו הקטן ביותר, יכול להאיר את הדרך לפענוח.
ה"אהה!" המיוחל, אותו רגע שבו כל החלקים מתחברים פתאום והמילה קופצת לתודעה, הוא שיא התהליך. הוא גורם לנו להרגיש חכמים, מתוחכמים, ובעיקר – מסופקים. זו הצפה של סיפוק אינטלקטואלי שאין לה תחליף, והיא הסיבה שבגללה אנחנו ממשיכים לחזור לתשחצים פעם אחר פעם.
בחלק הבא של הפוסט, נשבור יחד את צפני ההגדרה הספציפית הזו. לא נשאיר אתכם במתח לאורך זמן, אך לפני חשיפת הפתרון, נצלול לעומק הניתוח, נחשוף את הדרך שבה הגענו לתשובה, ונסביר מדוע זו הגדרה כל כך מבריקה. המשיכו לקרוא כדי לגלות איך הגענו לפתרון ומהו בדיוק "הוא ששר בטלביזיה" שעולה לנו בראש כש"עם 2נך תחשבי"…