כל מה שרצית לדעת על אבל אל-קמח:
אבל אל-קמח (בערבית: آبل القمح) היה כפר ערבי בגליל העליון, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.
במפות הישראליות מכונה מיקום הכפר "תל אבל בית מעכה", על שם שמה המקראי של העיר הכנענית העתיקה.
הכפר נמצא במקום באותו מקום בו התקיימה העיר הכנענית אבל בית מעכה, מתקופת הברונזה הקדומה.
משמעות שמו, שמופיע לראשונה בכתבים גאוגרפיים מהמאה ה-13, הינה "אחו החיטה".
במפקד האוכלוסין בשנת 1596 מנו תושבי הכפר 143 נפשות.
.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל שטח הכפר תחת שלטון המנדט הצרפתי, אך עקב תיקוני גבול שנעשו לאור דרישות התנועה הציונית, מ-1924 נכלל השטח תחת שלטון המנדט הבריטי.
ב-1931 התגוררו בכפר כ-231 תושבים.
ב-1945 נמנו בכפר 230 תושבים מוסלמים, חלקם שיעים-מתואלים וכ-100 נוצרים, ובכפר הייתה כנסייה.
בשטח הכפר היו 4,615 דונמים, מתוכם כ-1327 דונם בעלות יהודית ו-3,116 בבעלות מוסלמים.
לפי ההיסטוריון בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו ממנו במאי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, לאחר כיבוש צפת הערבית על ידי כוחות "ההגנה".
הכפר נכבש על ידי כוחות "ההגנה" במסגרת מבצע יפתח, ובתיו הנטושים נהרסו.
בשנת 1952 הוקם מושב יובל, כקילומטר וחצי ממרכז הכפר, על חלק מאדמותיו.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 אתר הכפר היה מכוסה בצמחייה ועשבים, קבוצת עצים נמצאה בפינה הצפון מזרחית של הכפר, אבנים מבתים הרוסים היו מפוזרים באתר, והסביבה שימשה למרעה.