כל מה שרצית לדעת על אבל רבתי:
אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות.
לעתים היא מכונה בלשון סגי נהור מסכת שמחות, מכיוון שהיא עוסקת בהלכות גוסס, התאבדות, הלוויית המת, דיני הספד וקבורה, ניחום אבלים ודיני אבלות.
המסכת מחולקת לארבעה עשר פרקים.
על פי רוב היא נדפסת בסוף סדר נזיקין שבתלמוד.
חכמי התלמוד ראו אותה כברייתא, ויש ממנה הרבה מובאות בתלמוד בעיקר במסכת מועד קטן העוסקת בין השאר בדיני אבלות, בלא הזכרת שמה.
אולם יש בתלמוד ציטטות ממסכת זו תנא באבל רבתי, שאינן בנוסח שבידינו.
הנוסחה המקובלת הייתה משובשת במקומות רבים, והגר"א הגיה אותה רבות לפי דברי הראשונים שציטטו אותה, וכן כמנהגו לפי שיקול דעתו.
בשנת תרצ"א ההדיר מיכאל היגר את המסכת לפי ארבע כתבי יד, וקבע את הנוסח לפי המסתבר מביניהם.
מהדורה מדעית אחרת של המסכת יצאה לאור על ידי דוב זלוטניק בשנת 1966.
היגר בהקדמתו למסכת מראה שציטוטים רבים של הראשונים ממסכת זו אינם מצויים בנוסחאות שלפנינו.
כמה וכמה פירושים התחברו על המסכת ביניהם בנין יהושע לרבי יהושע פאלק, נחלת יעקב לרבי יעקב נוימבורג, ושמחת יהודה לרבי יהודה נג'אר.
קיימת גם מסכת "אבל זוטרתי" (=אבל קטן) שעיקרה דברי אגדה העוסקת בהלכות חולה שנוטה למות ובדברי מוסר והתעוררות וחזרה בתשובה לקראת הדין בעולם הבא, אשר ציטוטים ממנה נמצאים בספרות הגאונים ומכאן הידיעות עליה.
גם היא מכונה בלשון סגי נהור שמחות זוטרתי ובמקורות אחרים שמחות דרבי חייא.
היא נשתמרה בכתבי-יד ונדפסה, כמו אבל רבתי, במהדורות מדעיות.
המהדורה הראשונה יצאה לאור בפרנקפורט תרמ"ט מכתב יד, ואחריה נדפסה מהדורה אחרת על ידי מיכאל היגר בניו יורק תרצ"א על פי כתבי יד נוספים.