כל מה שרצית לדעת על אבנר כתבן:
אבנר אברהם כתבן (ברומנית: Avner Abraham Cassvan 1831 – 1898) היה רב ברומניה, ציר בקונגרס פוקשאן מטעם רמניקו סראט, לוחם נגד שבועת היהודים ברומניה, פובליציסט, חבר בחברה ההיסטורית ע"ש ד"ר יוליו באראש ומחברם של ספרים שונים.
נולד ב ה' בכסלו תקצ"א בסניאטין שבגליציה.
היה נכד של הרב יצחק שור מגבוזדץ ("גוואזדיץ") ה"כח שור".
בתחילת הקריירה שלו היה הרב של העיירה פנצ'ו (Panciu) ולאחר מכן כיהן בקראיובה בשנים 1860 עד 1864, בבראילה בשנים 1864 עד 1874 ואחר כך רב ואב"ד ברמניקו סראט מ-1874 ועד מותו.
לפני הזמנתו לבראילה נחצתה יהדות בראילה לשני מחנות, המבקשים להכניס רפורמות ולבנות בית כנסת מודרני והמתנגדים לכך ובראשם הרב יעקב (ינקל) מרגוליס.
בעלי הנטייה הרפורמיסטית נפרדו מהשמרנים, הקימו את בית הכנסת הקורל של בראילה והזמינו את הרב כתבן לכהן בו.
בכל תקופת כהונתו בבראילה לא היה לו שום קשר עם הרב מרגוליס.
הרב כתבן עזר באיסוף תרומות ("חלוקה") לישוב הישן בארץ ישראל, למשל לכוללים של יוצאי רומניה וווהלין בצפת.
מצד שני, היה חבר נכבד בתנועת חיבת ציון ברומניה והשתתף כציר בקונגרס פוקשאן, שם נשא נאום שהשאיר רושם רב על מאזיניו.
הוא פרסם מאמרים ספרותיים והילכתיים בכתבי עת יהודים ברומניה ובהם ב"המגיד", ב"השחר", ב"העברי", ב"חבצלת" וב"הלבנון".
בכתב העת "פרטרניטאטיה" (Fraternitatea, ברומנית "האחווה"), בשנים 1880 – 1888, פרסם ביוגרפיות של הרבנים שכיהנו ברומניה.
הוא היה חבר ב"חברה ההיסטורית ע"ש ד"ר יוליו באראש" ופרסם מסמכים היסטוריים, בין היתר על השבתאות, וספרי שאלות ותשובות.
לאחר מותו של משה מונטפיורי, ב-1885, פרסם חוברת המוקדשת לו, "קונטרס אבל משה" וכל ההכנסות ממכירתה הוקדשו לחברה ליישוב ארץ ישראל.
הרב כתבן היה אדם בעל השכלה רחבה ובנוסף להשכלתו ההילכתית היה בקיא בספרות היוונית-רומנית, גרמנית וצרפתית ולמד מכתבי לייבניץ, שפינוזה, קאנט ודקארט.
כתבן נאבק יחד עם הרב יצחק איזיק טאובס נגד שבועת היהודים ברומניה.
נפטר ב י"ד בכסלו תרנ"ח.