כל מה שרצית לדעת על אברהם דורון:
אברהם דורון (נולד ב-1929), פרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חתן פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית.
דורון נולד בראדום שבפולין, ניצול שואה שהוריו ואחיו נספו במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1946 הוא עלה לארץ ישראל וכעבור שנה הצטרף לארגון ההגנה.
עם קום המדינה שירת דורון בצה"ל בין השנים 1948 – 1950 ונטל חלק בקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות.
לאחר שחרורו הוא הצטרף לבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעובד סוציאלי (1951).
לאחר מכן המשיך דורון בלימודים כלליים בסוציולוגיה ובהיסטוריה (1951 – 1954) ובשנים 1959 – 1961 למד באוניברסיטת שיקגו, שאותם סיים כמוסמך במינהל שירותי רווחה.
בשנת 1963 הצטרף דורון לסגל בית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית.
בשנים 1965 – 1967 הוא יצא ללימודי דוקטורט בבית הספר הגבוה לכלכלה ולמדע המדינה בלונדון שבאנגליה.
עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא הפן החברתי הנלווה להתפתחות הביטוח הלאומי במדינת ישראל.
בשובו לישראל הוא חזר לבית הספר לעבודה סוציאלית והתקדם בו בדרגי ההוראה, בהיותו מרצה בכיר (1973), פרופסור חבר (1978), מנהל בית הספר לעבודה סוציאלית (1979 – 1981) ופרופסור מן המניין משנת 1989.
במקביל הוא הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטת מרילנד (1976 – 1977, 1989 – 1990) ובאוניברסיטת טורונטו (1985 – 1987).
דורון עסק בנושא הרווחה והביטוח הלאומי מהשנים הראשונות לקיום המדינה וצבר ניסיון וידע רב בנושאים אלו.
בשנים 1963 – 1965 הוא היה חבר הוועדה לקביעת צרכיו של נזקק.
מאוחר יותר הוא כיהן בוועדה לתכנון חוק ביטוח סיעוד (1980 – 1983) ושימש יועץ למוסד לביטוח לאומי בנושא חוק הבטחת הכנסה (1977 – 1979).
בשנים מאוחרות יותר היה דורון חבר המועצה לתכנון חברתי שבמשרד ראש הממשלה (1986 – 1988), חבר הצוות לקידום האוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי (1993 – 1996) וחבר ועדת ההיגוי של המועצה הלאומית לצמצום פערים חברתיים והמלחמה בעוני (1997).
בשנת 1987 הוענק לדורון הפרס על שם יצחק קנב לחקר מדיניות הרווחה ובשנת 1999 הוענק לו אות פאול ברוואלד לשירות מצטיין.
דורון הוא חתן פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית לשנת 2004.