כל מה שרצית לדעת על אגודת חסרי האל:
אגודת חסרי האל (ברוסית: «Общество друзей газеты «Безбожник), שנודעה גם בשמות: איחוד האתאיסטים הלוחמים, ליגת חסרי האל הלוחמים או איחוד חסרי האל, הייתה תנועה חברתית אנטי-דתית, שהתפתחה ברוסיה הסובייטית תחת השפעה של ההשקפות האידאולוגיות, התרבותיות והמדיניות של המפלגה הקומוניסטית, בין השנים 1925–1947.
התנועה כללה פועלים, חברי מפלגה, חברי קומסומול, ויוצאי צבא.
האיגוד משך איכרים ופועלים מבתי-חרושת, ממפעלים וממשקים שיתופים (קולחוזים), לצד סטודנטים ואנשי חינוך, רוח ואקדמיה.
עד תחילת 1941 היו באיגוד 3.
5 מיליון חברים בני מאה לאומים שונים, והיו לו כ-96,000 משרדים ברחבי המדינה.
מונחה על ידי עקרונות בולשביקים ותעמולה אנטי דתית, והוראות המפלגה באשר ליחס לדת, האיגוד שם לעצמו למטרה להילחם בדת על כל צורותיה, ולקדם השקפת עולם מדעית בקרב הפועלים.
האיגוד קידם אתאיזם והישגים מדעיים.
בנוסף, יזם "עבודה אישית" (שיטה של שליחת מורים אתאיסטים להיפגש עם מאמינים בודדים ולשכנע אותם בנכונות האתאיזם, שהמשיכה בהטרדה ציבורית אם נכשלו) עם אנשים דתיים.
התנועה עודדה הוצאה לאור של ספרות מדעית וכתבי-עת, בנתה מוזיאונים וערכה תערוכות, ובנוסף ערכה מחקר מדעי בתחום האתאיזם וביקורת הדת.
הסלוגן של האיגוד היה "המאבק נגד הדת הוא מאבק למען הסוציאליזם", שיצר קישור בין ההשקפות האתאיסטיות שלהם לכלכלה, לפוליטיקה ולתרבות.
לאיגוד היו יחסים בינלאומיים ענפים; הוא היה חלק מהפרולטריון הבינלאומי לחופש הדעה, ולאחר מכן, איחוד חופש הדעה הבינלאומי.
האגודה הייתה "ארגון עצמאי בעיקר שהוקם על ידי המפלגה הקומוניסטית כדי לקדם את האתאיזם".
היא פרסמה עיתונים (ביניהם אחד ביידיש: דער אפיקוירעס), ביטאונים, חומרים אחרים שעשו סאטירה מהדת; היא נתנה חסות להרצאות וסרטים; וארגנה הפגנות ומצעדים; הקימה מוזיאונים אנטי-דתיים, וקיימה מאמץ לשכנע את האזרחים הסובייטים שאמונות דתיות ומנהגים דתיים הם דברים "פסולים" ו"מזיקים", ושכל האזרחים צריכים לקבל השקפת עולם מדעית, ואתאיסטית.