כל מה שרצית לדעת על אגוז אדמה:
אגוז אדמה, המכונה גם בוטן, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea).
על אף שמו, אגוז האדמה אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנית.
מכאן שמו המקובל בערבית, "פול סודאני".
שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבטנה; פיסטוק).
הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי, כל תרמיל מכיל בדרך-כלל זוג זרעים.
מגדלים אותו בארצות שאקלימן חם למדי.
השמן המופק מזרעיו תופס מקום נכבד בייצור המרגרינה.
הצמח נמנה עם משפחת הפרפרניים, אחת משלוש תת-משפחות של סדרת הקטניות, מוצאו מאמריקה הדרומית.
צמחי אגוז האדמה הם חד שנתיים.
העלים מורכבים משני זוגות עלעלים; הפרחים קטנים וצהובים.
לאחר ההפריה מתכופפים העוקצים הנושאים את השחלה המופנית כלפי מטה, ונועצים את הפרי המתפתח בתוך האדמה.
מפתח תרמיל (המכונה "קטנית"), ובו זרע אחד עד שלושה.
גידול אגוזי האדמה מצליח בעיקר בקרקעות קלות או חוליות, שהרי אם הקרקע נוקשה או טינית יכבד על הפירות לחדור ולהתפתח בתוכה.
אף על פי כן אפשר לקבל יבולים גדולים גם באדמות כבדות, בתנאי שהן תחוחות, והגידול עולה יפה אף בקרקעות הלס בנגב.
הבוטנים נאכלים כשהם קלויים ומומלחים, מבושלים במי-מלח, או ללא עיבוד כלל.
הם משמשים לייצור חטיפים (דוגמת "במבה" או "קבוקים"), ממרחים (דוגמת חמאת בוטנים) ומוצרי מזון שונים נוספים.
השמן המופק מהם משמש לעתים לטיגון.
ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה חריפה לבוטנים.
במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף למוות.
שמן בוטנים אינו מכיל את כל החלבונים הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובו), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.
בוטנים מכילים שפע של ויטמינים ומינרלים כגון ויטמין B1, ויטמין B2, ויטמין B3, ויטמין B6, אבץ, אשלגן, זרחן, מגנזיום, נחושת וסידן.
גם הערך הקלורי שלהם גבוה.
בישראל הבוטנים נאכלים לעתים קרובות כ"פיצוחים".