כל מה שרצית לדעת על אדולף בוטנאנדט:
אדולף פרידריך יוהאן בוטנאנדט (גרמנית: Adolf Friedrich Johann Butenandt) (24 במרץ 1903 – 18 בינואר 1995) היה ביוכימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1939 (יחד עם לבוסלב רוז'יצ'קה) "על עבודתו על הורמוני מין".
ממשלת גרמניה הנאצית הכריחה אותו לוותר על הפרס, והוא קיבל אותו רק ב-1949, לאחר נפילת המשטר הנאצי (ב-1945).
בוטנאנדט נולד בברמרהאוון-וסרמינדה, ליד ברמן.
הוא התחנך בברמרהאוון, ולמד כימיה באוניברסיטאות מארבורג וגטינגן.
ב-1927 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בכימיה מאוניברסיטת גטינגן, שם למד אצל אדולף וינדאוס (חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1928).
ב-1931 נישא לאריקה זיגנר, ולזוג נולדו במשך השנים שבעה ילדים.
אסטרון
אדולף וינדאוס וולטר שילר מחברת התרופות שרינג ייעצו לבוטנאנדט לחקור הורמונים שהופקו משחלות.
מחקר זה הוביל אותו לגילוי האסטרון והורמוני מין נשיים חשובים אחרים, שהופקו מאלפי ליטרים של שתן.
על מחקר זה זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1939, יחד עם לבוסלב רוז'יצ'קה, שעבד על סינתזה של מספר סטרואידים שהתגלו באותה תקופה.
לאחר ההביליטציה שלו (ההסמכה העליונה בתחום האקדמי, הקיימת במספר מדינות באירופה) ב-1931, היה למרצה בגטינגן.
ב-1933 היה לפרופסור באוניברסיטה הטכנית של דנציג, ולאחר ביקור בארצות הברית היה למנהל מכון קייזר וילהלם לביוכימיה (לימים מכון מקס פלנק לביוכימיה) בברלין-דהלם ב-1936.
ב-1 במאי 1936 הצטרף למפלגה הנאצית (מספר חבר מפלגה 3716562).
כאשר המכון עבר לטיבינגן ב-1945, היה לפרופסור באוניברסיטת טיבינגן.
ב-1956 המכון עבר לפרבר של מינכן, ובוטנאנדט היה לפרופסור באוניברסיטת מינכן.
בוטנאנדט גם היה נשיא חברת מקס פלנק לקידום המדע, כממשיכו של אוטו האן, בין השנים 1960 ל-1972.
בוטנאנדט גילה את הפרומון בומביקול, המופרש על ידי טוואי המשי, ונתן לו את שמו, ב-1959.
בוטנאנדט מת במינכן ב-1995, בגיל 91.