כל מה שרצית לדעת על אדם קרוב אצל עצמו:
הביטוי אדם קרוב אצל עצמו מופיע בתלמוד בדרך כלל בהקשר של עדות.
משמעותו של ביטוי זה בעברית המודרנית היא שלא ניתן לסמוך על אדם שישפוט ויעריך עניינים הקשורים אליו או לקרוביו כיוון שאינו אמין לגביהם.
המשמעות ההלכתית של הביטוי היא שאדם אינו נאמן להעיד על עצמו לטובתו או אף לרעתו.
את המקור הראשון בו מופיע ביטוי זה מוצאים במסכת סנהדרין דף ט, ע"ב.
בסוגיה שם מופיע לפני בית הדין מקרה בו אדם מעיד על עצמו ועל אדם נוסף שקיימו משכב זכר ויש מחלוקת בין האמוראים האם ניתן להתייחס לעדותו של אחד מהנידונים, משום שזה סותר את הכלל "אין אדם משים עצמו רשע" – רבא פוסק, ובמקרה זה הלכה כמותו, שעדותו של אדם אינה חלה על עצמו ולכן עדותו אינה קבילה.