כל מה שרצית לדעת על אה"מ הוד:
אה"מ הוּד (HMS Hood) הייתה סיירת מערכה של הצי הבריטי, האחרונה בסוג זה של ספינות מלחמה.
הוד הושקה בשנת 1920 והייתה אמורה להיות הראשונה בסדרה של ארבע סיירות מערכה, אולם בשל קיצוצי תקציב, הוחלט לבנות רק את הסיירת הראשונה.
כמה שנים אחרי השקתה, נכנסה הוד שוב למספנות והוספו לה עוד כחמשת אלפים טון של שריון.
בשנת 1938, הייתה האוניה אמורה להיכנס שוב למספנות כדי לעבור עדכון מסיבי אשר אמור היה לכלול הכנסת מנועים חדשים והוספת שריון, אך עקב המלחמה הממשמשת ובאה, נדחו תוכניות אלו והצי הבריטי, אשר חיפש אוניות גדולות מכל הבא ליד, לא יכול היה לוותר עליה לתקופת השיפוצים.
הוד הייתה עסוקה ביותר לאורך מלחמת העולם השנייה.
היא סיירה בים הצפוני, השתתפה בהתקפת הצי הבריטי על הצי הצרפתי בצפון אפריקה וליוותה אוניות סוחר בריטיות.
במהלך אחת ממשימות הליווי, ב-4 במאי 1941, קיבלה הוד קריאה דחופה לשוט אל עבר צפון האוקיינוס האטלנטי יחד עם אוניית המערכה פרינס אוף ויילס על מנת לחסום את דרכה של ביסמרק, אוניית המערכה הגרמנית.
המפקדה הבריטית עשתה טעות בשלחה אונייה מדרג נמוך יותר להילחם בספינת הקרב החזקה ממנה מגרמניה.
התוצאה הבלתי נמנעת הייתה הפסדה של הוד לביסמרק בקרב שהתפתח ביניהן.
בעת הקרב, ביקש מפקדה של הוד להגיע למצב שבו הדופן של סיירת המערכה תהיה מקבילה לדופן של ביסמרק, מצב שבו יוכל לנצל את תותחיה הגדולים שהוצבו בארבעה צריחים עם שני תותחי 15 אינצ'ים בכל אחד, אשר לא נפלו מאלה של ביסמרק.
אולם גודלה של ביסמרק הכריע את הכף, וכבר במטח השלישי נפגעה הוד במחסן התחמושת שלה, אשר לא היה מוגן היטב מפני פגזים בקליבר כזה.
סיירת המערכה התרוממה באוויר והתרסקה בקול פיצוץ עז, ומכל אנשי צוותה נשארו רק שלושה בחיים.
טביעתה של הוד, שהייתה אונייה אהובה ומוערכת ביותר, גרמה זעזוע בצי הבריטי והעצים את הפחד מפני ביסמרק ואחותה הזהה לה, הטירפיץ.
חשש זה עומעם במקצת שלושה ימים מאוחר יותר כאשר הוטבעה ביסמרק עצמה באוקיינוס האטלנטי.