כל מה שרצית לדעת על אהרון בן יוסף הרופא:
החכם אהרון בן יוסף היה חכם קראי, פילוסוף, פרשן מקרא, פייטן והוגה דעות חשוב אשר חי במאה ה-13 בקרים ובקושטא.
הוא מכונה "אהרון הרופא" וגם "אהרון הראשון" משום שקדם לחכם קראי מפורסם אחר שנקרא אהרון בן אליהו ומכונה "אהרון האחרון" שחי לאחריו והיה שמרן יותר.
אהרון בן יוסף נולד בסולכאת שבקרים.
פעל בעיקר בקונסטנטינופול וחי בין השנים 1260 – 1320.
כיום ידועים לנו מספר חיבורים שהוא חיבר:ספר המבחר וטוב המסחר – פירוש לחמשת חומשי התורה.
ספר מבחר ישרים – פרשנות לנביאים ולכתובים.
לא כל החיבור יצא לאור, אלא רק חלק ממנו נדפס בגוזלווא, תקצ"ד.
ספר כליל יופי – ספר דקדוק לשון הקודש.
בנוסף, הוא חיבר מספר רב של פיוטים ליטורגיים שונים, כשהמרכזיים שבהם הם פיוטים המבוססים על תוכנן של כל פרשיות השבוע, הנאמרים לפני אחת הקדושות בתפילת הבוקר של שבת.
כליטורגן, הוא היה מעצבו של סידור התפלה בנוסח בו משתמשים הקראים עד לימינו, תוך שהוא התבסס על נוסחים קדומים יותר.
דמותו מסמלת שינוי בולט בפילוסופיה הקראית.
עד אליו הפילוסופים הקראים נקטו בשיטת ה"מדברים" (הכלאם).
אהרון בן יוסף היה הראשון לאמץ עמדה אריסטוטלית.
המעבר לתפיסת עולם אריסטוטלית מתבטא בדעתו של אהרון בכמה פנים שונים.
כך למשל, בעוד שהפרשנים הקראים שקדמו לו סברו כי מבחינה פיזיקלית העולם מורכב מאטומים, הוא דגל בשיטה שלפיה העולם מורכב מארבעת היסודות.
כמו כן הוא קיבל את התפיסה של חומר וצורה.
יחד עם זאת, נראה שהוא שלל את המימד הפילוסופי הערכי שבמשל זה, על-פיו האישה מסמלת את החומר והגבר את הצורה, כפי שסברו פרשנים רבניים.
למרות שבפירושיו הוא מרבה לצטט מחכמים קראים כמו יפת בן עלי, סהל בן מצליח, יוסף הרואה וישועה בן יהודה, והוא מגן על הפרשנות ההלכתית הקראית, נראה שפרשנותו הושפעה גם מפרשנים רבניים כמו רש"י, אבן עזרא, הרמב"ם ורד"ק.
כבר במבוא לספר המבחר הוא מצהיר על עצמו שלא יחשוש מלהשתמש בדברי הרבניים ובדברי המשנה.