כל מה שרצית לדעת על אוטו שמידט:
אוטו שמידט (18 בספטמבר (30 בספטמבר) 1891 – 7 בספטמבר 1956) היה גאוגרף, מתמטיקאי ואסטרונום סובייטי ממוצא גרמני.
הוא תרם רבות לחקר האזור הארקטי ולתחילת השימוש במעבר הצפון מזרחי.
על פעילות זו הוענק לו עיטור לנין (3 פעמים) ותואר גיבור ברית המועצות.
אוטו שמידט נולד במוהילב (אז בתחומי האימפריה הרוסית; כיום בשטחה של בלארוס).
אביו היה סוחר ממשפחת גרמנים-בלטים ואמו הייתה ממוצא לטבי.
בשנת 1907 המשפחה הגיעה לקייב בה שמידט סיים את בית הספר.
בשנים 1909 – 1913 למד באוניברסיטת קייב בפקולטה למתמטיקה.
לאחר סיום לימודיו עסק בחקר תורת החבורות.
ביוני 1917 נסע שמידט לפטרוגרד והחל לעבוד במשרד ממשלתי לאספקת מזון.
לאחר מהפכת אוקטובר תמך שמידט בשלטון החדש והמשיך לעבוד במנגנון הממשלתי.
בשנת 1918 הוא עבר למוסקבה והמשיך לכהן בתפקידים שונים במנגנון הממשלתי.
בשנת 1924 הוא נסע לאוסטריה בה עבר סדרת טיפולים בשחפת.
בשנת 1928 היה בין חברי משלחת מדעית סובייטית-גרמנית לחקר הרי פמיר.
בשנים 1929 – 1949 לימד מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה.
החל משנת 1930 הוא היה בין מובילי המדענים הסובייטים שחקרו את האזור הארקטי.
עמד בראש מספר משלחות מדעיות כולל משלחת על אוניית צ'ליוסקין.
בשנים 1930 – 1932 היה מנהל מכון "ארקטיקה" ובשנים 1932 – 1939 שמידט היה מנהל "המנהלת הראשית לנתיבי הצפון".
בשנת 1936 שמידט יזם וניהל את הפרויקט של תחנת מחקר הקוטב הצפוני 1.
על פעילות זו הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות.
בשנת 1935 נבחר שמידט לאקדמיה למדעים של ברית המועצות.
תקופה מסוימת הוא אף מונה לסגן נשיא האקדמיה.
בתקופה זו פעל לשיפור המבנה הארגוני של המוסד.
שמידט עבד על תאוריה קוסמוגונית ופיתח אותה עד סוף ימיו.
במשך 20 שנים הוא היה עורך ראשי של האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה.
בשנת 1943 מחלת שחפת החלישה אותו מאוד ושמידט נאלץ לצמצם את היקף פעילותו.
במשך תקופה ארוכה הוא לא היה יכול לקום ממיטתו והרופאים אסרו עליו לעבוד.
אוטו שמידט נפטר ב-7 בספטמבר 1956 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.
לציון תרומתו לפיתוח האזור הארקטי נקראו על שמו עיירה, אי בים קרה, חצי אי הממוקם בנוביה זמליה, שובר קרח ובשנת 1995 הוכרז על מלגת שמידט לעבודות שתחום חקר האזור הצפוני.