אולביה טמפיו


כל מה שרצית לדעת על אולביה טמפיו:
נפת אולביה-טמפיו (באיטלקית: Provincia di Olbia-Tempio; סרדו Provìntzia de Terranòa-Tèmpiu) היא נפה במחוז האוטונומי סרדיניה.
בתחומיה 26 עיריות שבהן 153,000 תושבים – 9.
3% מתושבי המחוז עם שטח של 3,397 קמ"ר שהם 14.
1% משטח המחוז.
הנפה כוללת שלושה אזורים:

האזור ההיסטורי "גאלורה" (Gallura) שהיה חלק מארבעת ה"ג'ודיקאטי" בתקופת ימי הביניים.
קוסטה זמראלדה (Costa Smeralda) – "חוף הבָּרֶקֶת" רצועת חוף בצפון-מזרחו של האי אשר זכתה לפיתוח בתור אתר תיירות משנת 1992.
מרכזו של האזור הוא פורטו צ'רבו.
לה מדלנה (La Maddalena) ארכיפלג, קבוצת של שבעה איים, אף הוא בתהליך פיתוח לאזור נופש.

הערים המרכזיות הן: אולביה (Olbia‏) – 45,400 תושבים, טמפיו פאוסנה (Tempio Pausania‏) – 14,000 תושבים, "ארצ'אנה" (Arzachena‏) – 12,000 תושבים ולה מדלנה (La Maddalena‏) – 11,400 תושבים.
בצד השימוש בשפה האיטלקית רווחת בנפה שימוש בניב של השפה הקורסית אשר מכונה גלורזה (Gallurese) – התושבים של האזור: Sardinian logudorese.
באזורי התעשייה של הערים טמפיו פאוסנה וקלנגיאנוס מצויה מרבית תעשיית השעם של סרדיניה.
ייצור השעם באי אינו גדול בהיקפו, ועומד על סך של 12,000 טון מתוך 300,000 טונות בעולם לשנה.
ארצות הייצור העיקריות הן פורטוגל, צרפת וצפון אפריקה.
עצי השעם גדלים גם באזורים נוספים באי וכן בצפון איטליה.
העצים גדלים באופן טבעי ואין מטעים שניטעו בידי האדם.
השיטה לכריתת קליפת הגזע נהוגה בסרדיניה מאז המאה ה-19 כאשר מטעי השעם התגלו על ידי הצרפתים והספרדים.
מאז לא חל שינוי בשיטות העבודה.
לאור המחיר הגבוה של הקליפות, השימוש בשעם מסרדיניה הוא רק לייצור פקקים לבקבוקים מובחרים ולמוצרים עדינים לקישוט הבית.
חומר הגלם המופק באי מספק רק שני-שליש מצרכי התעשייה המקומית.
השאר מיובא מארצות ייצור אחרות של השעם.
מלבד ייצור פקקים לבקבוקי המשקאות התעשייה התמחתה גם בבנית דגמים לייצור מוצרי הנעלה ופנלים לבנייה במקרים שדרוש בידוד איכותי‏.
המחקר המדעי של השעם וחקר היישומים האפשרי מתבצע בתחנת הניסיונות בטמפיו פאוסניה בסרדיניה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאולביה טמפיו:
סרדיניה:נפות
נפת אולביה-טמפיו