כל מה שרצית לדעת על אולגה בנאריו פרסטס:
אולגה בנאריו פרסטס (12 בפברואר 1908 – 23 באפריל 1942) הייתה פעילה קומוניסטית גרמנית ממוצא יהודי שנישאה לקומוניסט הברזילאי לואיס קרלוס פרסטס ונרצחה על ידי הנאצים בשואה.
נולדה במינכן בשם אולגה גוטמן בנאריוס לאב יהודי, פרקליט סוציאל-דמוקרט, ולאם אינטלקטואלית מהחברה הגבוהה בבוואריה.
ב-1925, בגיל 15, הצטרפה לתנועת הנוער הקומוניסטית הגרמנית וב-1928 היא ארגנה את בריחתו של חברה למפלגה ואהובה, הסופר אוטו בראון, מכלא מואביט בברלין.
יחדיו הם נסעו למוסקבה, שם השתלמה בבית ספר לחינוך צבאי ופוליטי והפכה לאחת ממנהיגי תנועת הנוער הבינלאומית של הקומינטרן ופעלה בברית המועצות ובצרפת ובריטניה הגדולה, שם הייתה ממארגני פעילויות אנטי-פשיסטיות.
ב-1931 נפרדה מאוטו בראון.
ב-1934 הוטלה עליה משימה לסייע בשובו של הקומוניסט הברזילאי, לואיס קרלוס פרסטס, למולדתו.
פרסטס שהה בגלות במוסקבה מ-1931 וכדי לסייע במשימה זו הוכנו תעודות מזויפות המוכיחות כי השניים הם זוג פורטוגלי נשוי.
עד שהגיעו השניים לריו דה ז'ניירו הפכה הזוגיות ביניהם לאמיתית.
מטרתם הייתה לארגן הפיכה קומוניסטית בברזיל ושותפם המרכזי היה מזכיר המפלגה הקומוניסטית בברזיל, אנטוניו מאסיאם בונפים.
אחרי התקוממות הנפל שארגנו בנובמבר 1935, נעצרו תחילה פרסטס ובונפים על ידי משטר ה"המדינה החדשה" (Estado Novo) בעל המאפיינים הפשיסטיים, בראשו עמד ז'טוליו ורגאס.
בנאריו הורתה לחברי מפלגתה להוציא להורג את אשתו הצעירה של בונפים, אלווירה, שנחשדה בבגידה ונעצרה זמן קצר לאחר מכן.
לאחר זמן היא נמסרה לשליחי הגסטפו בברזיל.
למרות לחצים בינלאומיים על ברזיל וגרמניה, בספטמבר 1936, הועברה בנאריו, שהייתה בהריון מתקדם, חזרה לגרמניה הנאצית בספינת משא.
על קברניט הספינה נאסר לבצע חניות ביניים בדרכו מחשש שפעילים קומוניסטים יפעלו לשחרורה.
היא נכלאה מיד עם הגעתה וילדה בכלא בנובמבר 1936 את בתה, אניטה לאוסדיה פרסטס.
כל זמן שהניקה, הותר לה להחזיק בתינוקת.
לאחר מכן הועברה התינוקת לבית יתומים ובהיותה בת 14 חודשים הצליחו סבתה, לאוסדיה פרסטס ודודתה לשחררה ולהביאה למקסיקו, שם גדלה.
בבגרותה הייתה מעורבת אף היא בפעילות קומוניסטית, גלתה לברית המועצות ושבה לברזיל ב-1989 וכיום היא מרצה להיסטוריה של ברזיל באוניברסיטת ריו דה ז'ניירו.
בפברואר 1938 נשלחה בנאריו למחנה הריכוז ליכטנבורג שליד ויטנברג וב-1939 למחנה הריכוז ראוונסבריק, ומשם למחנה השמדה נסיוני בברנבורג, שם נרצחה ב-1942 בגז.