כל מה שרצית לדעת על אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968):
אולימפיאדת הנכים השלישית התקיימה בשנת 1968 בעיר רמת גן, ישראל, אולם באופן רשמי המשחקים נקראים "תל אביב 1968".
שם נוסף, שהיה מקובל באותה תקופה לאולימפיאדות הנכים, הוא משחקי סטוק מנדוויל.
משחקי סטוק מנדוויל קדמו לאולימפיאדות הנכים (נקראים על שם בית החולים האנגלי שבו החלו משחקים אלו), ועל כן האולימפיאדה ב-1968 מוכרת גם בשם זה.
המשחקים היו אמורים להתקיים במקסיקו סיטי – העיר שאירחה את אולימפיאדת 1968, אולם ממשלת מקסיקו החליטה בשנת 1966 שלא לקיים את אולימפיאדת הנכים בגלל קשיים טכניים.
ממשלת ישראל ואיל"ן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים – פנו והציעו באותה שנה לקיים את המשחקים בישראל – לרגל חגיגות ה-20 לישראל, הצעה שהתקבלה על ידי סר לודוויג גוטמן, מי שעמד אז בראש אולימפיאדת הנכים.
טקס הפתיחה התקיים ב-4 בנובמבר 1968 באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, מול כ-10,000 צופים.
האולימפיאדה נפתחה רשמית על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה.
רוב התחרויות נערכו במרכז ספיבק – מרכז הספורט לנכים של איל"ן ברמת גן.
הספורטאים שוכנו בכפר המכביה ובמלון "רמת-אביב".
טקס הסיום נערך במרכז הירידים בתל אביב, בנוכחותו של יגאל אלון.
תחרויות שנכנסו לראשונה במשחקים אלה: כדורת דשא, כדורסל נשים ומרוץ כיסאות גלגלים 100 מ' גברים.
הספורטאי שזכה במירב מדליות הזהב הוא האיטלקי רוברטו מרסון (אז בן 25) שזכה ב-10 מדליות זהב בענפי ספורט שונים.