כל מה שרצית לדעת על אומדנא:
בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן.
לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם – על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.
תוקפה וחוזקה של האומדנא משתנים, והם ספציפיים לכל מקרה.
מושג זה משמש בנושאים שונים בהלכה: דיני ממונות, דיני אישות ואחרים, אך קיימים חילוקי דעות באשר לתוקפה של האומדנא בכל אחד מהנושאים הללו.
קיימים שני סוגים של אומדנא: האחד נקרא "אומדנא דמוכח" – מצב בו ברור לכל בר דעת מהי הכוונה, והשני הוא "אומדנא" רגילה – מצב בו הכוונה מתבררת כתוצאה מגילוי-דעת ספציפי.
על אף שבהלכה נפוץ הכלל כי דברים שבלב אינם דברים – כלל שקובע כי תנאי נסתר המותנה בעת עשיית מעשה אינו חל – דבר שעומד לכאורה בסתירה לאומדנא הקובעת כי ניתן לאמוד דעת ולפרש כוונה נסתרת; ר"י הזקן, מבעלי התוספות, מסביר כי מדובר באנן סהדי – כלי המגדיר את הכוונה כידועה וברורה לכול, כך שלא מדובר ב"דברים שבלב" אלא בדברים גלויים.