כל מה שרצית לדעת על אופני תנודה עצמיים:
אָפְנֵי תנודה (או אופני תנודה עצמיים, מלשון אֹפֶן ולא אוֹפַן, באנגלית: Normal Modes) במערכת מתנודדת (בדרך כלל אוסף של מתנדים (אוסצילטורים) הרמוניים מצומדים) הם מצבים מיוחדים בהם כל רכיבי המערכת מתנודדים באותה תדירות (הנקראת "תדירות עצמית" או "תדירות מותרת").
כל צורת תנודות אחרת של המערכת, מתקבלת על ידי סופורפוזיציה של אופני תנודה – כלומר, אופני התנודה מהווים בסיס לתנועות מורכבות יותר של המערכת.
הקונספט של אופני תנודה הוא בעל חשיבות רבה בתורת הגלים, אופטיקה, הנדסת חשמל ומכניקת הקוונטים.
מציאת אופני תנודה מנצלת את כוחה של האלגברה הלינארית המיושמת לגבי מערכת לינארית של משוואות דיפרנציאליות מצומדות.
את המערכת אפשר לייצג בצורת וקטורים ומטריצה ואז ללכסן אותה, כלומר: לחפש את הוקטורים העצמיים שלה.
וקטורים עצמיים אלה הם אופני התנודה של המערכת, והתדירויות העצמיות הן הערכים העצמיים המתאימים.