כל מה שרצית לדעת על אוקמרגה:
אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė להאזנה (מידע · עזרה) מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי (אנ'), ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילניוס.
משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של נפת אוקמרגה.
בעיר גרים כ-26,000 תושבים (נכון ל-2011).
מוזכרת לראשונה בכתובים ב-1333.
ב-1387 עם השלטת הנצרות בליטא, בנה יוגיילה (Jogaila), מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא, כנסייה גדולה בעיר ע"ש פטרוס ופאולוס (מבין הראשונות בליטא כולה).
כנסייה זו נשרפה כמה פעמים אך נבנתה מחדש והורחבה (המבנה הנוכחי של הכנסייה הוא תוצאה של בנייה בשנים 1820-1800).
העיר קיבלה זכויות עירוניות ב-1486 והמלך זיגמונד (1548-1506) אישר אותן וקבע בה 2 ימי שוק (ה' וז') ויריד גדול ב-29 ביוני, חגם של פטרוס ופאולוס.
לאחר החלוקה השלישית של פולין (1795) עברה העיר לשלטון הרוסים וסופחה לפלך וילנה.
אך ב-1842 נכללה בפלך קובנה ועל שמה נקרא גם המחוז (ברוסית: уе́зд, uyezd – חלוקת משנה של הפלך, קרי: Вилькомирский уезд או מחוז וילקומיר).
במעמד זה הייתה עד לקריסתה של האימפריה.
ב-1812 עבר בעיר צבא נפוליון אך לא פגע לרעה באוכלוסייתה.
את העיר פקדו מגפות, שנות רעב, ובעיקר שריפות בשנים 1877, 1895 ו-1904.
בשריפה של 1877 נפגעו בעיקר הרבעים היהודיים בעיר (כולל בית הכנסת הגדול שזמן קצר לאחר מכן נבנה מחדש).
ועדים יהודיים בקובנה וממל אספו תרומות לנפגעים.
משפחות רוטשילד ומונטיפיורי נחלצו לסייע אף הן.
סחרה של העיר נפגע על ידי סלילת מסילת ברזל רומני (Ромни́ באוקראינית – היום באוקראינה)-ליבאו (היום לייפאיה שבלטביה) במחצית השנייה של המאה ה-19 לצורך יצוא, בין היתר, של דגן מרוסיה, דבר שגרם להפניית המסחר לכיוון אחר והוריד מערכה של העיר כמרכז מסחרי.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פינו הרוסים את העיר, שרפו בתים, וכן את הגשר על פני נהר השבנטויי.
בתקופה זו גירש השלטון הרוסי את היהודים.
גם מטוסים גרמניים גרמו להרס ולנפגעים בנפש.
בימי הכיבוש הגרמני נסללה מסילת ברזל צרה בין העיר ליאנובה (Jonava).
עם כינון הרפובליקה הליטאית הראשונה שונה שמה של העיר מווילקמרגה לאוקמרגה.