כל מה שרצית לדעת על אורודס השני, מלך פרתיה:
אורוֹדֵס השני (יוונית Ορόντης Β; פרסית ارد دوم) היה שליט האימפריה הפרתית בשנים 37-57 לפנה"ס.
בשנת 57 לפנה"ס הוא השתתף ברצח אביו, המלך פאראתס השלישי, ביחד עם אחיו מיתרידטס השלישי, וקיבל את השליטה על המחוזות הצפון-מזרחיים של האימפריה הפרתית (פרתיה).
זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת ירושה בין שני האחים על השליטה באימפריה.
לאחר מאבק שארך כ-3 שנים (54-57 לפנה"ס) נתפס מיתרידטס השלישי על ידי הכוחות הנאמנים לאורודס והוצא להורג, ואורודס השני הפך לשליט יחיד של האימפריה הפרתית.
בשנת 53 לפנה"ס פלש לתחומי האימפריה הפרתית צבא רומאי בפיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס.
אורודס שלח כוח פרשים פרתי בפיקוד המצביא המוכשר סורנה נגד צבאו של קראסוס, ואילו הצבא הפרתי העיקרי, תחת פיקודו האישי, פלש לממלכת ארמניה, ששיתפה פעולה עם הרומאים כנגד הפרתים.
הצבא הפרתי בראשות אורודס השני אילץ את מלך ארמניה, ארטאווסדס השני, להיכנע ולהכיר בכפיפותו לאימפריה הפרתית, ובמקביל הצליח הכוח הפרתי בפיקוד סורנה להביס את צבאו של קראסוס בקרב חרן ולהשמיד אותו כמעט לחלוטין.
בעקבות הניצחון המכריע בקרב חרן ביססו הפרתים את שליטתם על השטחים שממזרח לנהר פרת, אך ניסיונותיהם לנצל את ההצלחה לצורך כיבוש סוריה מידי הרומאים בשנים 52 ו-51 לפנה"ס הסתיימו בכישלון.
במהלך מלחמות האזרחים ברומא בשנים 44-49 לפנה"ס תמכו הפרתים בצד הרפובליקני (או יותר נכון בצד של תומכי הסנאט), תחילה בפומפיוס, ולאחר מכן בראשי הקושרים נגד יוליוס קיסר, ברוטוס וקסיוס, אך נמנעו מלהתערב באופן פעיל במלחמות הפנימיות ברפובליקה הרומאית עד שנת 40 לפנה"ס.
באותה שנה פלש צבא פרתי, בפיקודו של פאקורוס, בנו של אורודס השני, ובסיוע המצביא הרומאי הרפובליקני קווינטוס לאביאנוס לשטחים שבשליטת רומא בסוריה ובאסיה הקטנה, והצליח לכבוש את רובם.
אולם שנה לאחר מכן הצליח המצביא הרומאי פובליוס ואנדטיוס באסוס להביס את הצבא הפרתי-רומאי בפיקודו של לאביאנוס באסיה הקטנה, ובשנת 38 לפנה"ס הובס גם הצבא הפרתי בסוריה בראשות פאקורוס, והאחרון נהרג בשדה הקרב.
אורודס השני, שהושפע קשות ממותו של בנו, החליט לפרוש מכיסאו ומינה את בנו פאראתס הרביעי כיורשו.
אולם האחרון דאג לרצוח אותו בשנת 37 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שירש את כסאו.