אורי וייסלר


כל מה שרצית לדעת על אורי וייסלר:
אורי וייסלר (27 במרץ 1943 – 8 ביולי 1967) היה מפקד מחלקה בפלוגת סיור בצה"ל במלחמת ששת הימים.
על לחימתו בקרב רפיח במלחמה זו קיבל את עיטור הגבורה.
לאחר סיום המלחמה, ב-8 ביולי 1967, נהרג וייסלר בתקריות ראס אל-עיש על גדות תעלת סואץ.
וייסלר נולד בקיבוץ גבעת ברנר לאילזה ולצבי (פריץ).
התחנך וגדל בגבעת ברנר והדריך בתנועת הנוער המחנות העולים לפני גיוסו לצה"ל.
התגייס ב-1962, שרת בסיירת שקד; תחילה כחייל ולאחר מכן כקצין.
גויס יחד עם יחידת המילואים שלו בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים.
ב-5 ביוני 1967, ביום הראשון למלחמה, תקפה יחידתו, שהשתייכה לאוגדה 84, מערך חפור בחלק הדרומי של מערכי רפיח.
הכוח הישראלי נתקל באש טנקים, נ"ט ונשק קל שנורו על ידי המצרים ומספר כלים ישראלים נפגעו.
הזחל"ם שבפיקודו של וייסלר עלה על מוקש, חייליו הועפו ממנו וחלקם נפצעו, כולל וייסלר.
וייסלר חזר ועלה על הזחל"ם והחל להפעיל את מקלע הזחל"ם בירי אל תוך המערך המצרי שהמשיך בירי לכיוון הכוח הישראלי.
הוא פעל כך במשך כחצי שעה ובמקביל נתן הוראות לפינוי הפצועים ושמר על קשר אלחוטי עם שאר הכוח.
בסיום הקרב סירב להתפנות לטיפול בפציעתו והמשיך לפקד על מחלקתו עד סיום הקרבות.
כחודש לאחר סיום הלחימה הייתה יחידתו, שטרם שוחררה ממילואים, מוצבת על גדת תעלת סואץ, צפונית לקנטרה.
באותם ימים התפתחה שורה של תקריות אש שזכו מאוחר יותר לכינוי תקריות ראס אל-עיש.
באחת מתקריות אלו, ב-8 ביולי 1967.
ספגה העמדה בה שהה וייסלר פגיעה ישירה של פגז ארטילריה והוא נהרג במקום.
יחד עמו נהרגו באותה תקרית 4 חיילים ישראלים נוספים ונפצעו 31.
על פעולותיו בקרב רפיח עוטר וייסלר לאחר מותו בציון לשבח שהומר מאוחר יותר לעיטור הגבורה.
השאיר אישה ובן שנולד לאחר מותו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאורי וייסלר:
חללי צה"ל
מעוטרי עיטור הגבורה במלחמת ששת הימים