כל מה שרצית לדעת על אותו:
מרקוס סלביוס אותו (שם לטיני מלא:Marcus Salvius Otho Caesar Augustus; 32 – 69) היה קיסר רומא מ-15 בינואר עד 16 באפריל בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.
נולד ב-28 באפריל 32.
בנעוריו היה פרוע ובזבזן, היה ממקורבי הקיסר נירון שהיה ידוע אף הוא כאדם שטוף תאוות.
לבקשת נירון נישא לפופיאה סאבינה, לאחר שזו נחטפה מבעלה החוקי, על מנת שתוכל לשמש כפילגשו של נירון, אך אותו התאהב בפופיאה, ולא יכול לשאת את נירון כמתחרה על חסדי אשתו.
השערוריה הקיסרית הסתיימה בזה שאותו נשלח למשול בפרובינציה הרחוקה לוסיטניה, ושם שהה כשתים עשרה שנים.
בלוזיטניה התחבר אותו אל גלבה אשר תכנן להחליף את נירון כקיסר.
לאחר התאבדותו של נירון והחלפתו בידי גלבה בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים (בה משלו בזה אחר זה גלבה, אותו, ויטליוס ואספסיאנוס), קיווה כי גלבה, שהיה בשנות השבעים לחייו, יאמצו לבן.
תקוות אלו נכזבו, וגלבה אימץ את פיסו.
אותו קשר לרצוח את גלבה עם חיילי המשמר הפריטוריאני, אשר היו מאוכזבים מקמצנותו של גלבה, ואותו הבטיח להם שכר נאה אם יצטרפו לקשר וידיחו את גלבה.
ארבעה ימים לאחר אימוץ פיסו הורה על רציחת גלבה ופיסו, והכריז על עצמו בפני הסנאט כקיסר.
מיד עם הגיע השמועה על מות גלבה, מרדו הצבאות הרומיים שעל הריין, והכריזו על ויטליוס כקיסר.
אותו פתח במערכה צבאית.
בתחילה ניצח בכמה קרבות, אך כאשר הגיעו העניינים להכרעה בקרב שליד בטריאקום, וצבאותיו ניגפו, התאבד, ב-16 באפריל 69, על מנת שלא לגרור את רומי למלחמת אזרחים ארוכה ומיותרת.
ההיסטוריון הרומי סויטוניוס ציין את התאבדותו של אותו כמופת להתנהגות ראויה, לפי תורת הסטואה והדאגה לחיי אדם ושלום האימפריה כאחד.
עם זאת יש לזכור כי אביו של סויטוניוס שימש בתפקיד טריבון בצבאו של אותו.