כל מה שרצית לדעת על אזור מוגן-טילים:
אזור מוגן-טילים או אזור מוכה-טילים ובראשי תיבות אמ"ט, הוא אזור המצוי בטווח הירוט של כוחות נ"מ המצוידים בטילי קרקע-אוויר.
באמ"ט לא נכללים בדרך כלל אזורי הכיסוי של טילי טילי כתף נישאים וקצרי טווח דוגמת סטינגר או SA-7.
האזורים מוגני הטילים מסומנים בדרך כלל על גבי מפות כמעגלים סביב אתרי הקבע של טק"א כאשר רדיוס המעגל הוא טווח הטיל.
צרוף השטחים הכלואים במעגלים הוא האזור המוגן טילים כאשר בחלקים מסוימים עשוי להיות כיסוי של יותר מסוללת טילים אחת ושבהם רמת האיום על כלי טיס גבוהה יותר.
ביטוי מדויק יותר של אזורים מוגני טילים הוא תלת ממדי מאחר שמעטפת הירוט של טק"א היא שילוב בין מרחק המטרה מהמשגר וגובה היחסי, האזורים מוגני טילים מהווים למעשה חלל במרחב שצורתו דמוית כיפה מעל כל בסיס טילים.
בראש הכיפה בדרך כלל מגרעת בשל יכולת פגיעה מוגבלת במטרה המצויה בזווית קרובה לישרה.
מפת האמ"ט שימושית בעת תכנון נתיבי טיסות בגיחות מבצעיות לשטח מדינת אויב או בסיורים בקרבת גבולות המדינה.
מאחר שסוללות טילי הקרקע אוויר הם מכלולים מורכבים שבהם במערכות אלקטרוניות רגישות, מכ"מי גילוי, משגרים, טילים ומערך טכני ולוגיסטי תומך, הם ממוקמים בדרך כלל בבסיסי קבע.
בבסיס הקבע מבנים קשיחים ומחפורות להגנה על חלקי המערכות, תותחי נ"מ כנגד תקיפת מטוסים מנמיכי טוס וכן מערך תמיכה שוטפת בצרכים הטכניים המיוחדים הדרושים לתחזוקתה המורכבת.
לכן בעיתות שגרה האזורים מוגני הטילים בדרך כלל קבועים וידועים.
אולם בעיתות מתיחות ובמלחמה נוקטים הצדדים אסטרטגיה של "דילוגים" של סוללות הטילים ובכך משנים את האזורים המוגנים במטרה להקשות על האויב בניתוח האזורים המוגנים.
בנוסף, מערכות נ"מ חדשות, נבנות לרוב עם יכולת תנועה זריזה כדי להפוך את הדילוגים למהירים (טווח של שעות) ולהפחית את הצורך בבנייה של אתרי קבע מסיביים לאכלוס סוללות המיירטים.