כל מה שרצית לדעת על אחווה (אקדמיה):
אחווה היא סוג נפוץ של תא סטודנטים המשמש כמועדון חברים עבור סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בצפון אמריקה.
קיימות גם אחוות בבתי ספר תיכוניים.
רוב האחוות הן עבור בני אותו מגדר, ובאנגלית מבדילים בין אחווה לגברים הקרויה Fraternity (מלטינית: frater אח) ובין אחווה לנשים הקרויה Sorority (מלטינית: soror אחות).
המילה בריבוי Fraternities משמשת לתיאור קיבוצי של כל סוגי האחוות – לגברים, לנשים ומעורבות.
ברוב האחוות החברות היא לתקופת הלימודים בלבד, אך ישנם יוצאים מן הכלל רבים – אחוות בהן החברות היא לשנים ואף לעשרות שנים לאחר סיום הלימודים, כפי שמקובל באחוות של אפרו-אמריקנים ובאחוות מקצועיות.
לחלק מהאחוות יש בית המשמש אכסניה לחבריו, וחלק מהאחוות ניתן לראות בהן מעין ארגון סיוע לחבריו, עם פעילות חברתית ואקדמית.
שמות האחוות הם בדרך כלל שתיים או שלוש אותיות מהאלפבית היווני – לרוב ראשי תיבות ביוונית של מוטו האחווה.
לכן, נהוג לכנות את האחוות כארגונים "יווניים", ומכאן ביטויים שונים כגון "קהילה יוונית", "מערכת יוונית" ועוד.
ארגון גג של תשע אחוות אפרו-אמריקאיות נקרא National Pan-Hellenic Council ("מועצה כלל-יוונית לאומית").
מקובל לראות באחוות פי בטא קפא (ΦΒΚ) שנוסדה בשנת 1776 בקולג' ויליאן ומרי, בויליאמסבורג, וירג'יניה – כאחווה היוונית הראשונה בצפון אמריקה.
ראשי התיבות של אחווה זו הן של המוטו ביוונית Φιλοσοφία Βίου Κυβερνήτης (אהבת הלמידה היא המדריך לחיים).
אחת האחוות החשובות ורבות ההשפעה בארצות הברית, אחוות הגולגולת והעצמות, נוסדה ב-1832 באוניברסיטת ייל, לאחווה זו השתייכו סטודנטים שהיו לנשיאים וראשי תעשייה מרכזיים.
סוגי אחוות:אחווה חברתית – מטרתה בעיקר לסייע לחבריה.
אחווה מקצועית – לעוסקים במשפטים, בעסקים, ברפואה וכדומה.
חלקן מוגדרות כאגודות הוקרה (Honor society).
אחווה לקבוצה דתית / אתנית / תרבותית – כגון אחוות אלפא אפסילון פאי (ΑΕΠ, נוסדה ב-1913) – ליהודים, אחוות אלפא כי רו (ΑΧΡ, נוסדה ב-1895) – לנוצרים, אחוות סיגמא יוטא (ΣΙ, נוסדה ב-1912) – להיספנים ועוד.
אחווה המיועדת ללומדים בשנת לימוד מסוימת – אחוות מסוג זה נדירות.
אחוות תטא נו אפסילון (ΘΝΕ, נוסדה ב-1870) מיועדת ללומדים בשנה שנייה והחברים בה יכולים להשתייך לאחוות אחרות.
קיימות אחוות ללומדים בשנים מתקדמות.
רוב האחוות פועלות בקמפוס אחד ("מקומיות"), אולם ישנן אחוות רבות הפועלות בסניפים רבים ("לאומיות"), ויש אף אחוות בעלות סניפים במספר מדינות ("בינלאומיות").
שיטות הארגון והמימון שונות בין האחוות, חלקן מבוססות על התנדבות, חלקן קשורות לארגוני צדקה.
באחוות רבות נהוגים מנהגים טקסיים וסמלים שונים המייחדים את חברי האחווה: טקסי חניכה, סיסמאות, שירים, סיכות ותכשיטים שונים, דגלים, צבעים, ועוד.
חלק מהמנהגים הם סודיים, וידועים אך ורק לחברי האחווה.
הצטרפות לאחווה נעשית לרוב לאחר תקופה של גיבוש הנמשכת כשבוע (מכונה rush week) בה מוטלות על המועמדים משימות שונות.
באחוות רבות מקובל לעשות טקסי חניכה, חלקם סודיים, חלקם משפילים, כגון צריבות בעור, ויש אחוות בהן נהוג אף שימוש בסמים, חטיפות ועוד.
בחלק מהאחוות קיימת תקופת חניכה ממושכת, עד שהמצטרפים החדשים זוכים להתקבל כחברים מלאים.