כל מה שרצית לדעת על איאיידו:
איאיידו (居合道 iaidō), הנקראת לפעמים איאייג'וטסו (居合術 iaijutsu), או באטוג'וטסו (抜刀術 battōjutsu), היא אמנות שליפת הקטאנה, שיסוף היריב, והחזרתה של הקאטנה לנדן, בתנועה זורמת אחת.
בימינו, העוסקים באיאיידו משתמשים, בדרך כלל, באיאייטו (חרב קהה המשמשת לאימונים) ולא בשינקן (חרב חדה במיוחד), לפחות בשלבי הלימוד הראשונים.
הדגש באמנות לחימה זו הוא על שליפת החרב ולמעבר להתקפה במהירות המרבית.
מצבי ההתחלה יכולים להיות מעמידות קרביות או מתנוחות ישיבה ועמידה רגילות.
העוסקים באיאיידו צריכים לצפות למתקפת פתע בכל רגע, והיכולת להגיב במהירות מכל תנוחה יום-יומית נחשבה לחיונית.
הטנשין שודן קאטורי שינטו ריו כלל בתוכנית הלימודים שלו איאייג'וטסו כבר במאה ה-15 ובתי ספר שהוקדשו רק לשליפת החרב הופיעו במהלך המאה ה-16 או בתחילת המאה ה-17.
רוב בתי הספר המודרניים רואים בסמוראי האיאשיזאקי ז'ינוסקה מינאמוטו נו שיגנובו (1546-1621) את מייסד האיאיידו.
מעט מאוד ידוע על חייו, ויש חוקרים הטוענים שהוא לא היה קיים כדמות היסטורית כלל.
שני בתי-הספר הגדולים לאיאיידו כיום, מוסו שינדן ריו (Muso Shinden Ryu) ומוסו ג'יקידן איישין ריו (Muso Jikiden Eishin Ryu), טוענים לשושלת שהתחילה מהיישיזאקי.
בדרך כלל, איאיידו משמעותו אמנות הלחימה לשיפור עצמי הנלמדת ב-AJKF (All Japan Kendo Federation) והתאחדויות איאיידו אחרות, לעומת טכניקות לחימה עתיקות יותר, הנלמדות בקוריו (koryu), והנקראות איאייג'וטסו.
את המילה "איאיידו" קבע נקאיאמה האקודו בתחילת המאה ה-20.
לפניו השתמשו בשמות אחרים, כגון באטו (battō), באטוג'וטסו (battōjutsu) וסאיאה נו אוצ'י (saya no uchi).
החלק החשוב באיאיידו, הנקרא לפעמים "החיים של האיאיידו", הוא הנוקיטסוקה (nukitsuke).
זוהי טכניקת שליפה מהירה מאוד, שבה הנדן נמשך לאחור במקביל לשליפת החרב ממנו.
בעזרתה ניתן להגיע למצב של התקפה בשיסוף במהירות.