איאם-אי הא


כל מה שרצית לדעת על איאם-אי הא:
איאם-אי הא (בערבית ובפרסית: ایام هاء; תעתיק: "ימי הַאאְ") היא תקופה בת ארבעה או חמישה ימים בלוח השנה הבהאי, עת המאמינים חוגגים פסטיבל בשם זה.
ימי האא חלים בין ה-26 בפברואר ל-1 במרץ בכל שנה, והם מתאימים את לוח השנה הבהאי לשנת השמש המונה בדרך כלל 365 ימים, אז הם מונים ארבעה ימים, או 366 ימים בשנה מעוברת החלה אחת לארבע שנים, ואז הם מונים חמישה ימים.
הבאב, מייסד הבאביזם הנהיג את לוח השנה הבאבי, המבוסס על 19 חודשים שבכל אחד מהם 19 ימים.
עוד הנהיג הבאב את "ימי ההתאמה" המסדירים את אורך הלוח הבאבי ומתאימים אותו ללוח השנה השמשי.
עקרון זה היווה סטייה משמעותית מהאסלאם שלוח השנה שלו נוהג לפי השנה הירחית, ללא התאמה לשנת השמש, שכן הקוראן אסר מפורשות על התאמה כזו‏‏‏.
עם זאת הבאב לא קבע מתי יחולו ימים אלה ולא העניק להם שם.
מועדם של ימי האא, כמו גם שמם, נקבע מאוחר יותר על ידי הבהאא אוללה, אשר קבע כי יחולו לפני החודש האחרון בשנה הבהאית, הוא חודש הצום.
ימי האא קיבלו את שמם משמה של האות החמישית באלפבית הערבי – האות ه (هاء), המקבילה לאות ה' בעברית.
אות זו מסמלת את הישות האלוהית בדת הבהאית, וכמו בעברית ערכה בגימטריה שקול למספר 5, שהוא מספרם המרבי של ימי האא.
בימי האא, המשמשים גם כימי הכנה לחודש הצום, חוגגים הבהאים את קיומה של הישות האלוהית ואת יחידותה, על ידי הפגנת אהבה, אחווה ואחדות.
במהלך ימי האא נהוג להעניק מתנות כאות לידידות ולחברות, ועל כן נתפסים ימים אלה לעתים כסוג של חג מולד בהאי.
מתן צדקה נהוג גם הוא בימים אלה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאיאם-אי הא:
חגים בהאיים