איזוטופ


כל מה שרצית לדעת על איזוטופ:
אִיזוֹטוֹפּ של יסוד כימי הוא אטום בעל אותו מספר אטומי אך בעל מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה מהרגיל.
לאיזוטופים יש אותן התכונות הכימיות שיש ליסוד.
מקורה של המלה איזוטופ, ביוונית: Ισος (איסוֹס) = שווה, Τοπος (טוֹפּוֹס) = מקום, ופירושה "אותו מקום", מקור השם נעוץ בעובדה שאיזוטופים נמצאים באותו מקום בטבלה המחזורית של היסודות.
כל היסודות בנויים מאטומים.
האטום בנוי, באופן כללי, מגרעין, המורכב מפרוטונים ונייטרונים הבונים את הגרעין, ומאלקטרונים הסובבים סביב הגרעין.
התכונה האטומית המבדילה בין חומר אחד למשנהו, היא מספר הפרוטונים שבגרעין.
מספר זה – הקרוי מספר אטומי של היסוד, והמייצג גם את מספר האלקטרונים של יסוד זה – קובע את תכונותיו הכימיות של החומר, וממנו נובעים צבעו, מרקמו, ותכונותיו המכניות.
מספר הנייטרונים שבגרעין, לעומת זאת, יכול להשתנות מבלי לשנות את תכונותיו הכימיות של החומר.
פעמים רבות מספרם של הנייטרונים שווה למספר הפרוטונים (בפרט ביסודות הקלים), אך הדבר אינו מחויב.
מספר הפרוטונים והנייטרונים גם יחד קובע את המשקל האטומי – הנקרא גם מסה אטומית – של האטום.
משקל האלקטרונים קטן פי כ-1836 ממשקל הפרוטון או הנייטרון ולכן זניח.
הצורה הנפוצה של החומר בטבע היא "הצורה הטבעית" שלו, אך לעתים קרובות ניתן למצוא אטומים של החומר עם מספר שונה של נייטרונים מן הצורה הטבעית.
צורה פחות נפוצה זו של החומר נקראת איזוטופ.
בצורתו הטבעית של גרעין המימן, למשל, יש פרוטון אחד, ללא נייטרון.
בנוסף, קיימים אטומים של מימן להם יש נייטרון בגרעין, בנוסף לפרוטון – זהו איזוטופ של מימן הקרוי דאוטריום.
בריאקציות גרעיניות נוצר איזוטופ נוסף של מימן הקרוי טריטיום, ולו שני נייטרונים בגרעין.
בניגוד לדוגמה זו, שבה לכל איזוטופ יש שם, מרבית האיזוטופים אינם קרויים בשם, אלא קרויים בשם הבנוי משם היסוד ומספר הפרוטונים והנייטרונים שבגרעינו.
אורניום-238, למשל הוא איזוטופ של אורניום שבגרעינו ישנם 238 פרוטונים ונייטרונים.
בכתיב הכימי מסומן האיזוטופ בסמל היסוד, שלפניו רשום, בספרות עיליות, מספר הפרוטונים והנייטרונים.
238U, למשל, הוא אורניום-238.
קיומם של איזוטופים שונים לאותו יסוד גורם לכך שהמשקל האטומי, כפי שהוא מופיע בטבלה המחזורית של היסודות, אינו מייצג משקל אטומי של איזוטופ מסוים, אלא את המשקל האטומי המשוקלל, בהתאם לתפוצתם של האיזוטופים בטבע.
אף שלמספר הנייטרונים בגרעין אין השפעה על התכונות הכימיות של היסוד, יש לו השפעה רבה על היציבות של הגרעין – חלק מהאיזוטופים הם איזוטופים רדיואקטיביים.
לניקל, למשל, יש 5 איזוטופים יציבים (הגרעין שלהם אינו מתפרק מעצמו), איזוטופ אחד (59Ni) שזמן מחצית החיים שלו הוא יותר מ-10,000 שנה, איזוטופ אחד (63Ni) שזמן מחצית חייו נמדד בשנים רבות ו-3 איזוטופים (56Ni, 57Ni ו-66Ni) שזמן מחצית חייהם הוא פחות מעשרה ימים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאיזוטופ:
כימיה פיזיקלית
איזוטופים
פיזיקה גרעינית