כל מה שרצית לדעת על איליט:
איליט הוא מינרל וגם שם קבוצה של מינרלי חרסית (מינרלים פילוסיליקטים שהם סיליקטים במבנה בצורת לוחיות).
על פי אתר Mindat הקבוצה מכילה את המינרל איליט בלבד, בעוד שאתר U.
S.
Geological Survey משייך גם את המינרל גלאוקוניט לקבוצה זו.
האיליט הוא מינרל רך שאינו תופח במים, המתגבש בגבישים זעירים.
המינרל קרוי על שם המדינה בו זוהה לראשונה ב-1937, אילינוי שבארצות הברית.
האיליט מכונה גם "הידרומיקה", ו"הידרומוסקוביט".
המינרל בראמאליט הוא המקבילה עתירת הנתרן לסוג מינרל זה.
מבנה האיליט זהה למבנה המינרלים ממשפחת הנציצים כדוגמת המוסקוביט.
כלומר, שלוש שכבות היוצרות לוחית.
שתי השכבות החיצוניות בנויות מטטרהדרונים של SiO4.
שלושה מתוך ארבעת אטומי החמצן נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של משושים.
אטום החמצן המהווה את הקודקוד הרביעי של הטטרהדרון מתקשר עם השכבה האמצעית.
השכבה האמצעית בנויה מאוקטהדרונים (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם אלומיניום המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ההידרוקסיל (OH).
מבנה זה מכונה חרסית של 2:1.
עובי הלוחית כ-~ 1nm.
בין הלוחיות מפרידה שכבת ביניים המכילה מים ויונים ספוחים.
ההבדל בין איליט למשפחת הנציצים הוא בכך שבאיליט יש אחוז גבוה יותר של צורן, מגנזיום, ברזל ומים ואחוז נמוך יותר של אלומיניום בשכבות הטטרהדרליות וקטיוני אשלגן בשכבת הביניים שבין הלוחיות.
הנוסחה הכימית המקובלת של האיליט רשומה בטבלה משמאל, אך קיימים לא מעט החלפות של יונים.
האיליט מופיע כמקבצים של גבישים מונוקלינים זעירים בצבע לבן עד אפור.
משום שגביש האיליט הוא זעיר נדרש שימוש בשיטות אבחון כגון שיקוף בקרני רנטגן על מנת לזהות את המינרל.
איליט נוצר כתוצאה מבליה של פצלת השדה או מוסקוביט ובסביבות של מעיינות חמים.
הוא נפוץ באדמות וסלעים חרסיתיים כמו גם בסלעים מותמרים נמוכי דרגה .
בין איליט לבין גלאוקוניט ניתן להבדיל רק בעזרת שיקוף בקרני רנטגן.
הגלאוקוניט הוא מינרל במבנה זהה לזה של האיליט בו היונים בשכבה האוקטהדרלית הם של ברזל ולכן יש המגדירים אותו כחלק מקבוצת האיליט.