איסתרא בלגינא קיש קיש קריא


כל מה שרצית לדעת על איסתרא בלגינא קיש קיש קריא:
"אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" הוא פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי.
פירושו המילולי של הפתגם הוא 'מטבע בכד קורא "קיש קיש"', כלומר, מרעיש יותר מכד מלא מטבעות, והוא משל לאדם טיפש המתפאר במעט החוכמה שיש לו.
הטיפש משול בכך לכד ריק מתוכן, לעומת הפיקח, המלא בחוכמה.
"איסתרא" היה מטבע פעוט ערך של המושבה היוונית אִיסטרוֹס שליד הדלתא של הדנובה בים השחור, שהונפק בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס.
הפתגם מופיע בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא (פה ב), שם מבואר במשל הגלום בפתגם זה הפסוק מספר משלי: "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה; וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ" (יד, לג).
הפסוק מתפרש באמצעות משל זה, שבעוד החכמה הנמצאת בלב חכם – תנוח, הרי שזאת המצויה בלב הכסיל, הטיפש, תיוודע ותפורסם.
בילקוט שמעוני על ספר משלי (רמז תתקנז), מוזכר הפתגם בהקשר של הפסוק "שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן" (משלי טו, ז).
על אף שבדרך כלל נאמר פתגם זה על טיפש שמעורר מהומה, הרי שהגמרא מבחינה באמצעות פתגם זה בין תלמיד חכם בנו של תלמיד חכם לבין תלמיד חכם שאביו עם הארץ.
הפתגם העברי המקביל הוא הפתגם אילני סרק – קולם הולך; כלומר, עצי סרק מרעישים בעליהם (קולם נשמע) יותר מעצי פרי, שהם שקטים יותר.
מקורו של פתגם זה בבראשית רבה: .
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אומרים להם: אין אנו צריכין, פירותינו מעידין עלינו.
אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אומרים להם: הלוואי נשמע קולנו ונראה.
— בראשית רבה, פרשה ט"ז, פסקה ג'
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאיסתרא בלגינא קיש קיש קריא:
ניבים וביטויים ארמיים