כל מה שרצית לדעת על אישטוואן וש:
אישטווטן וש (בהונגרית: Vas István)‏ (1910, בודפשט – 1991) משורר, מתרגם, מסאי וסופר הונגרי יהודי.
דרכו הספרותית של אישטוואן וש התחילה בראשית שנות הארבעים בעיקר כמתרגמם של פרנסואה ויון ושל גיום אפולינר להונגרית, אולם בשל מוצאו היהודי נרדף וש במהלך מלחמת העולם השנייה והוסתר בידי אשתו השנייה ובידי הסופר גזה אוטליק.
אחרי 1945 התנגש המשורר בעסקנים המרקסיסטים, שמונו לפקח על מדיניות התרבות והספרות של הונגריה, ובמשך שנות החמישים נאסר פרסום כתביו.
הוא זכה פעמיים בפרס קושוט, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בהונגריה: בשנת 1962 ובשנת 1985.
אישטוואן וש פרסם בין השאר את קובצי השירה "הרס סתווי" (1932), "מוזה נמלטת" (1938), "יתום כפליים" (1947), "רגע רומאי" (1948), "רפסודיה בגן סתווי" (1960), "גזל רומאי" (1962), "שמש מחתרתית" (1965), "לא נחשב" (1969), "מה רוצה אותו אדם?" (1970), "מה שלא ניתן לומר" (1972), "דיוקן עצמי משנות השבעים" (1975), "מגיעים לזה" (1983) ו"בכל זאת" (1985).
כמו כן פרסם, בין השאר, את הרומנים "בתים אבודים" (1943), "אהבה קשה" (1957) ו"לאחר מכן" (1991) ואת קובצי המסות "שנים ויצירות" (1958), "קירובים" (1969), "האל האלמוני" (1974) ו"גם כן, גם לא" (1987).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאישטוואן וש:
•משוררים הונגרים
•משוררים יהודים
•סופרים יהודים הונגרים