כל מה שרצית לדעת על איש בושת:
אִישׁ-בֹּשֶׁת (אֶשְׁבָּעַל), דמות מקראית, היה, על פי המסופר בספר שמואל בנו של שאול המלך, ומלך על עם ישראל אחריו (ולא דוד כפי שנהוג לחשוב).
לפי המקרא היה מלך חלש, שהגיע למעמדו מתוקף היותו היורש הבכיר לשאול לאחר שאחיו נספו במלחמת הגלבוע.
בשמואל ב' ב' מסופר שלאחר ששאול ושלושת בניו נפלו במערכה בגלבוע נגד הפלשתים, הכתיר אבנר בן נר, שר הצבא החזק והכריזמטי, את איש בושת למלך על ישראל, והוא בן 40.
בעוד דוד שולט על שבט יהודה, היה איש בושת מלך על שאר השבטים שנתיים תמימות.
בעקבות סכסוך שהיה בין איש בושת לבין אבנר בן נר, על כך שאבנר לקח לאישה את פלגש שאול, רצפה בת איה, נעלב אבנר והעביר את הנאמנות שלו לדוד, אך נרצח בידי יואב בן צרויה כנקמה על שהרג את אחיו של יואב.
בעקבות רצח זה התמוטט מעמדו של איש בושת.
שני אחים, שרי גדוד בצבא ישראל, בענה ורכב בני רימון, קשרו קשר, רצחו את איש בושת והביאו את ראשו לדוד.
דוד גינה את מעשיהם, והורה להוציאם להורג ולקצץ את ידיהם ורגליהם, על שהרגו "איש צדיק בביתו על משכבו" (שמ"ב ד, יא).
את ראשו של איש בושת קברו בקבר אבנר בחברון.
כתוצאה ממעשה זה באו ראשי שבטי ישראל לדוד וביקשו ממנו שימלוך גם על ישראל, ורק אז הומלך דוד על כל ישראל.
לאחר מות שלמה התפצלה שוב הממלכה המאוחדת לשתיים.