כל מה שרצית לדעת על אי הפסחא:
אי הפסחא (בשפת הרפה נוי: רַפַּה נוּי; בספרדית: Isla de Pascua) הוא אי בדרום מזרח האוקיינוס השקט.
אי הפסחא הוא האי המיושב המבודד ביותר בעולם.
נקודת היישוב הקרובה אליו ביותר הוא האי פיטקרן במרחק של 2,075 קילומטרים, והנקודה היבשתית הקרובה ביותר שוכנת בחוף אמריקה הדרומית במרכז צ'ילה במרחק של 3,512 קילומטרים.
האי נודע במאות פסלי האבן הגדולים שבו, המכונים מואי (Moai), שנחצבו בידי תושביו הפולינזיים לצורכי פולחן, ככל הנראה בין המאה ה-13 למאה ה-15 לספירה.
התושבים הפולינזים שהתיישבו באי הפסחא, בין שנת 800 לשנת 1200 לספירה, יצרו תרבות משגשגת כפי שמעידים פסלי המואי, ממצאים ארכאולוגיים נוספים, וכתב ייחודי המכונה רונגו רונגו.
כשהאירופאים הראשונים הגיעו לאי ב-1722 התגוררו באי בין 2,000 ל-3,000 תושבים.
מחלות שהביאו לאי מלחים אירופאים ופשיטה של סוחרי עבדים מפרו באמצע המאה ה-19 הקטינו את אוכלוסיית האי ל-111 תושבים בלבד ב-1877.
האי הוא כיום טריטוריה במעמד מיוחד של צ'ילה שסיפחה את האי ב-1888.
מנהלית האי שייך למחוז ולפראיסו (Región de Valparaíso), וליתר דיוק הוא הקומונה היחידה בפרובינציה אי הפסחא (Isla de Pascua).
נכון למפקד האוכלוסין של 2012 מונה אוכלוסיית האי כ-5,800 נפש, כ-40% ממוצא פולינזי.
ב-1935 נקבע חלק גדול משטח האי כפארק לאומי בשם הפארק הלאומי רפה נוי (parque nacional Rapa Nui), וב-1995 הכריז ארגון אונסק"ו על הפארק כאתר מורשת עולמית.
במשך שנים רבות, מאז שהתגלה על ידי האירופים, עורר האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן.
התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים.
תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי המואי הענקיים שמשקלם עשרות טונות, אופן הובלתם למרחק של קילומטרים רבים מהאתר המרכזי שבו נחצבו, ואופן הצבתם על הבמות המיוחדות המכונות "אהו".
ולאחר שהעמידו את הפסלים במקומם, כיצד הצליחו להציב על ראשם גוש אבן גדול נוסף שאף הוא שוקל מספר טונות? הדבר מפתיע במיוחד לאור העובדה שהטכנולוגיה שעמדה לרשות התושבים הייתה פרימיטיבית ביותר, ולא היו להם כלי עבודה ממתכת.
כיצד קרה שאי קטן ומבודד הוא המקום היחיד בכל פולינזיה שבו נוצר כתב (שהחוקרים טרם הצליחו לפענח)?