כל מה שרצית לדעת על אליהוא רוט:
אליהוא רוט (באנגלית: Elihu Root) (15 בפברואר 1845 – 7 בפברואר 1937), עורך דין ומדינאי אמריקני שכיהן כמזכיר המלחמה של ארצות הברית ומזכיר המדינה.
היה חתן פרס נובל לשלום לשנת 1912.
רוט נולד בקלינטון שבניו יורק לאורן וננסי רוט.
אביו עבד כפרופסור למתמטיקה במכללת המילטון, בה רוט סיים לימודים אקדמיים.
הוא עבד כשנה בהוראה ובשנת 1867 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת ניו יורק והחל לעסוק בתחום באופן עצמאי.
תחום התמחותו היה בדיני תאגידים ורוט היה חבר בצוות ההגנה של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר ויליאם טוויד שהואשם בשחיתות.
בין לקוחותיו נמנה גם צ'סטר אלן ארתור, אשר בהיותו נשיא ארצות הברית מינה את רוט לתובע מחוזי בניו יורק.
במסגרת חברותו במועדון ה-"Union League", בו היה גם ארתור חבר, נבחר רוט לנשיא המועדון בשנים 1898 – 1899 ובשנית בין 1915 – 1916.
במועדון זה היה חבר גם סגן נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ובקבינט בו שירת רוזוולט, תחת הנשיא ויליאם מקינלי, מונה רוט למזכיר לענייני מלחמה.
בתפקיד זה הוא כיהן בשנים 1899 – 1904, תחת הנשיאים מקינלי ורוזוולט, ובין היתר בוצעו בתקופתו ארגון מחדש של צבא ארצות הברית, הורחב המטה הכללי של הצבא, וכן הורחבה האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית.
מלבד אלו שונו בתקופתו נהלי הקידום בצבא והוקמו בתי ספר להכשרות מקצועיות.
כמו כן החלה ביוזמתו תחלופה בין חיילים מבצעיים לחיילי מנהלה.
כניסתו לתפקיד לאחר מלחמת ארצות הברית-ספרד הביאה אותו לעסוק בקביעת השלטונות בקובה ובפיליפינים וביטול המכס על ייבוא סחורה מפוארטו ריקו.
בתום כהונתו הוא חזר לעסוק בעריכת דין, אך זמן קצר לאחר מכן מונה על ידי רוזוולט למזכיר המדינה של ארצות הברית.
כמזכיר המדינה, בשנים 1905 – 1909, הכניס רוט שינויים ארגוניים גם בשירות החוץ והוביל להכרתו כחלק מהשירות הציבורי.
רוט קידם את מדיניות הדלת הפתוחה שבה החל קודמו בתפקיד, ג'ון היי, ובין פעולותיו הבולטות נמנו חתימת הסכם רוט-טאקאירה עם יפן.
כן נפתרה בתקופתו המחלוקת עם בריטניה בנוגע לגבולות אלסקה וגבולות אזורי הדיג בצפון האוקיינוס האטלנטי.
בשנים 1909 – 1915 כיהן רוט בסנאט כנציג מדינת ניו יורק מטעם המפלגה הרפובליקנית.
במקביל לתפקידו כסנאטור הוא שימש נשיא קרן קרנגי לשלום בינלאומי (1910 – 1925), שהקימה באותה עת את האקדמיה למשפט בינלאומי בהולנד.
בשנת 1912 הוענק לו פרס נובל לשלום בגין פעילותו לקידום גישור ושיתוף פעולה בינלאומי.
רוט הביע בפומבי את התנגדותו למדיניות הנייטרלית שבה נקט הנשיא וודרו וילסון טרם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1916 הוא העמיד עצמו לבחירה כמועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, כנגד הנשיא וילסון מטעם המפלגה הדמוקרטית, אך כשל בהתמודדותו ונוצח על ידי צ'ארלס אוונס יוז.
עם זאת, הנשיא וילסון מינה את רוט ביוני 1917 לנציג ארצות הברית ברוסיה במטרה לסייע לממשלה הזמנית שהוקמה בה באותה תקופה.
בתום מלחמת העולם הראשונה תמך רוט בייסוד חבר הלאומים והיה חבר בצוות ההקמה של בית המשפט הבינלאומי לצדק.
בשנת 1921 היה רוט יו"ר מייסד של הוועידה ליחסי חוץ, ובשנת 1922 מונה על ידי הנשיא וורן הארדינג לנציג האמריקני בכנס הבינלאומי להגבלת השימוש בנשק.
במקביל לתפקידיו השונים המשיך רוט לעסוק בתחום המשפט.
בשנת 1906 הוקמה על ידו האגודה האמריקנית למשפט בינלאומי ובשנת 1923 הוא נמנה בין מקימי המכון למשפט אמריקני.
כמו כן הוא שימש סגן נשיא החברה האמריקנית לשלום.
רוט נפטר בשנת 1937 בניו יורק.
מנישואיו לקלרה לבית וילס נולדו לו שלושה ילדים.
הבית בו חיה המשפחה משנת 1893 הוכרז ב-1972 כאתר לאומי היסטורי.