כל מה שרצית לדעת על אלכסיי אבריקוסוב:
אלקסיי אבריקוסוב (ברוסית: Алексе́й Алексе́евич Абрико́сов, נולד ב-25 ביוני 1928) הוא פיזיקאי רוסי-סובייטי ואמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2003 על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על, יחד עם ויטאלי גינזבורג ואנטוני לגט.
אלקסיי אבריקוסוב נולד במוסקבה למשפחת רופאים.
אימו, פאינה וולף, היא יהודייה.
סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת מוסקבה בשנת 1948.
בשנים 1948-1965 עבד במכון לפיזיקה באקדמיה הסובייטית למדעים.
שם גם השלים את לימודי הדוקטורט, בשנת 1951, בהם עסק בתאוריה של פעפוע תרמי בפלזמה.
אחרי השלמת לימודים אלו, הוא עבר להנחייתו של פיזיקאי אחר באותו מוסד ובשנת 1955 הוציא עמו עבודת תזה נוספת, ברמת דוקטורט, בפיזיקה ובמתמטיקה, בתחום האלקטרודינמיקה של האנרגיות הגבוהות.
בשנים 1965-1988 עבד במכון לנדאו לפיזיקה תאורטית וכן כפרופסור באוניברסיטת מוסקבה.
בנוסף היה חבר באקדמיה הסובייטית למדעים בשנים 1987-1991, ולאחר מכן חבר באקדמיה הרוסית למדעים.
מאז 1991 אבריסוקוב עובד במעבדה הלאומית בארגון (Argonne), אילינוי שבארצות הברית.
בנוסף לפרס נובל לפיזיקה בו זכה בשנת 2003, ב-1952 גילה כי שטף מגנטי יכול לחדור לחומר מוליך על.
התופעה ידועה כיום כמוליכות-על מסוג שני, והסידור התואם של קווי השטף המגנטי נקרא על שמו של אבריקוסוב.
תחומים מדעיים נוספים בהם עסק וחקר: חקר מימן כמתכת בכוכבי לכת מימן, מחקר אנרגיות גבוהות, חקר מוליכי על בשדה מגנטי חזק, חקר זרימת על של הליום ומחקר מוליכי על בטמפרטורות גבוהות.
פרסים בהם זכה, בנוסף לפרס נובל: פרס לנין (1966) ופרס ברדין (1991).