כל מה שרצית לדעת על אלקטרופורזה:
אלקטרופורזה (באנגלית: Electrophoresis) היא שיטה בכימיה אנליטית ובביולוגיה מולקולרית המאפשרת הפרדת חומרים המצויים בתערובת.
זוהי אחת השיטות המדעיות הנפוצות בכימיה ובביולוגיה.
באלקטרופורזה מונחת התערובת (מומסת בנוזל או נוזלית בעצמה) על גבי משטח העשוי ג'ל.
זרם חשמלי מועבר דרך הג'ל, כך שצידו האחד טעון חיובית והשני – שלילית.
המולקולות בתערובת, אשר טעונות חשמלית, נודדות באיטיות לעבר קצהו האחד של הג'ל, כתוצאה מהכוח החשמלי הפועל עליהן.
המולקולות בתערובת אינן נודדות בקצב זהה.
מולקולות כבדות יותר נודדות באיטיות, ואילו מולקולות קלות נודדות במהירות ומגיעות רחוק יותר בג'ל.
גם אם לשתי מולקולות שונות משקל זהה, הרי שצורתן המרחבית משפיעה אף היא על קצב הנדידה.
כך מושגת הפרדת התערובת למרכיביה.
עקרון פעולת האלקטרופורזה מזכיר את זה של הכרומטוגרפיה, אף היא שיטה אנליטית נפוצה.
ההבדל ביניהן הוא שבכרומטוגרפיה לא נעשה שימוש בחשמל; התערובת נודדת הודות לכוחות כימיים (מים המטפסים ספונטנית במעלה הנייר בכרומטוגרפיית נייר, למשל) או עקב הפעלת לחץ (ב-HPLC, כרומטוגרפיית נוזל בלחץ גבוה).
באלקטרופורזה מניעה המשיכה החשמלית את המולקולות באופן בלעדי.
השימוש הנפוץ ביותר של האלקטרופורזה הוא בביולוגיה, ובמיוחד בביוכימיה, בביולוגיה מולקולרית ובגנטיקה.
חלבונים וגדילי DNA ו-RNA מתאימים מאוד להפרדה באלקטרופורזה, וזוהי השיטה העיקרית להפרדתם (במיוחד של שני האחרונים).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאלקטרופורזה:
•כימיה אנליטית
•שיטות חלבונים
•ביולוגיה: שיטות ומכשור