כל מה שרצית לדעת על אל-כִנדי:
אל-כִנדי (בערבית: الكندي ; שמו המלא: أبو يوسف يعقوب بن إسحاق الصبّاح الكندي; תעתיק; אבו יוסף יעקוב בן אסחאק אל-סבאח אל-כנדי) (801–873) היה פילוסוף, מתמטיקאי, מוזיקאי ורופא ערבי מוסלמי.
זכה לכינוי "פילוסוף הערבים" ונחשב לאבי הפילוסופיה הערבית והאסלאמית עבור הסינתזה שלו של הפילוסופיה היוונית העתיקה והאימוץ שלה למסגרת אסלאמית.
אל-כנדי היה צאצא לשבט הכִנדה, התימני במוצאו.
נולד והתחנך בעיר בצרה שבעיראק, ולאחר מכן עבר לעיר בגדאד.
אל-כנדי נהפך לדמות מפתח בבית החכמה בבגדאד ומספר ח'ליפים מבית עבאס מינו אותו למפקח על התרגום מיוונית לערבית של יצירות פילוסופיות ומדעיות.
החיבור שלו ל"פילוסופיה של העתיקים" (כפי שהפילוסופיה של יוון העתיקה כונתה בפי המוסלמים) השפיע השפעה ניכרת על היצירה האינטלקטואלית העצמאית שלו, שבאה לידי ביטוי במאות חיבורים על נושאים מגוונים הכוללים מטאפיזיקה, אתיקה, לוגיקה, פסיכולוגיה, רוקחות, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אופטיקה, מטאורולוגיה, מוזיקה ועוד.
המוטיב החוזר בכתיבתו הפילוסופית של אל-כנדי הוא הניסיון להראות את ההתאמה בין פילוסופיה לתאולוגיה ואסלאם.
יצירותיו הפילוסופיות עוסקות בנושאים הקלאסיים שעניינו את הפילוסופיה האסלאמית כגון טבעו של אלוהים, נפש האדם וטבעם של הנבואה והידע הנבואי.
למרות ששיחק תפקיד חשוב בהפיכת הפילוסופיה היוונית העתיקה למוכרת בעולם האסלאם, היצירה הפילוסופית שלו עצמה לא זכתה להכרה רבה כפי שזכה לה אל-פאראבי, ומעט מיצירותיו הפילוסופיות נשמרו עד ימינו.
אל-כנדי תרם תרומות משמעותיות להתפתחות המדעים והפילוסופיה.
ג'ירולמו קרדאנו האיטלקי בן המאה ה-16 החשיב את אל-כנדי כאחד מ-12 המוחות הגדולים של ימי הביניים.
על פי הביבליוגרף הערבי בן המאה העשירית אבן אל-נדים, חיבר אל-כנדי 260 חיבורים במהלך חייו, מתוכם 32 בגאומטריה, 22 ברפואה ומספר דומה בפילוסופיה, 9 בלוגיקה, ו-12 בפיזיקה.
.
בתחום המוזיקלי, אל-כנדי היה התאורטיקן הגדול הראשון של המוזיקה הערבית.
הוא היה מייצגיה של האסכולה הפיתוגיראית במוזיקה.
"אל-כנדי התמקד בקשר שבין ארבעת מיתרי העוד ויסודות העולם.
הוא טען לקיומה של זיקה בין המיתרים וארבעת המרכיבים הבסיסיים של העולם: אדמה, מים, אוויר ואש.
.
.
לכך היו, לדעתו, השלכות על משמעותה, כוחה והשפעתה של המוזיקה" הוא הציע להוסיף מיתר חמישי לעוד ודן במשמעויות הקוסמולוגיות של המוזיקה.
סך הכל פרסם חמש-עשרה מסות בתאוריה של המוזיקה, מתוכן שרדו חמש.
באחד מחיבוריו מופיעה לראשונה בערבית המילה מוזיקה.