כל מה שרצית לדעת על אל-ע'זאלי:
אבו חאמד מוחמד בן מוחמד אל-ע'זאלי (בערבית: أبو حامد محمد بن محمد الغزالي; 1111-1058), המוזכר בטקסטים עבריים של ימי הביניים בשם "אלגזאלי", היה הוגה דעות ומתקן דת מוסלמי, מחשובי התאולוגים המוסלמים.
נולד בעיר טוס שבחבל ח'וראסאן במזרח פרס, בקרבת העיר משהד.
במשך השנים הפך אל-ע'זאלי לפוסק הלכתי חשוב מטעם האורתודוקסיה הסונית.
בשנת 1095, לאחר שחווה משבר רוחני ופיזי, נפרד אל-ע'זאלי ממעמדו ומנכסיו, יצא לנדודים וחי כקבצן.
בעקבות המהפך שעבר התכחש אל-ע'זאלי לחלק מאמונותיו הקודמות, בעיקר בדבר חשיבותו של ההיקש השכלי בענייני הדת (אסכולת הכלאם).
ספרו, הנחשב עד היום כאחד מספרי הדת המשפיעים ביותר בהגות האסלאם, נקרא "מפלת הפילוסופים".
ייחודו של הספר היה בקריאתו למאמינים לוותר על הפלפולים הדתיים חסרי המשמעות, ולהעמיד את האהבה לאל בבסיס הדת.
בספר זה אף הגדיר את הפילוסופיה ככפירה.
הגותו איפשרה לזרם הסופי להיכלל כענף לגיטימי באסלאם האורתודוקסי, ומנעה את הפיכת הסופיות לזרם חיצוני לאסלאם (בדומה לדת הדרוזית).
עקרונותיו החדשים, שבמידה רבה היו שילוב בין עקרונות הזרם הסופי לעקרונות האסכולה האורתודוקסית האסלאמית, השפיעו רבות על שניהם, ובזכות כך מוכר אל-ע'זאלי גם כיום על ידי מרבית חכמי הדת המוסלמים כפוסק האחרון, אשר ספריו עודם משמשים כמקור השראה לרבים באסלאם הסוני.
כמו כן, לאל-ע'זאלי נודעה השפעה על מספר הוגי דעות יהודים בימי הביניים, ובעיקר על רבי יהודה הלוי.