כל מה שרצית לדעת על אמנות מושגית:
אמנות מושגית, או אמנות קונספטואלית, היא זרם באמנות שהחל במאה ה-20 על ידי מרסל דושאן עם היצירה "מזרקה".
"מזרקה" נחשבת לעבודה ששינתה את פני האמנות בכך שהרחיבה את גבולות האמנות והגדירה מחדש את תפקיד האמן.
סיפורה של היצירה ושל הזרם מתחיל בתערוכת אמנות שנערכה בניו יורק ומטרתה הייתה לחשוף את האמנות החדשנית של המאה.
מרסל דושאן, כחבר בוועדת הקבלה בתערוכה זו, החליט לבדוק את גבולות היצירה ועד כמה התערוכה שהתקיימה מוכנה לקבל אמנות חדשנית.
הוא רכש משתנה, חתם עליה בשם מדומה (בכך הוא גם הכניס את מושג הרדי מייד לאמנות), קרא ליצירה "מזרקה" ושלח אותה בעילום שם לוועדת הקבלה.
חברי הוועדה לא היו מוכנים לקבל את היצירה והיו מזועזעים ממנה.
היצירה הצליחה לעורר שאלות חשובות בשיח האמנות ולקבוע סדר חדש.
הרעיונות שמעלה דושאן ב"מזרקה":
מטרת היצירה היא לתאר רעיון מושגי כלשהו שעולה בראשו של האמן.
אמן הוא איש רעיונות, תפקידו להגשים בצורה הכי מדויקת את הרעיון שלו.
לצורך הגשמת הרעיון האמן רשאי להשתמש בכל חומר וטכניקה, אין הגבלה בתחום זה.
היצירה היא הפער בין הרעיון למימושו.
הפער הזה קיים תמיד משום שקיים הקושי להביע מחשבות ורעיונות מופשטים דרך אובייקט קונקרטי.
האמן הטוב הוא זה שיצליח לצמצם עד כמה שניתן את הפער בין הרעיון לביצועו.
היצירה היא בדרך כלל בעלת משמעות סתומה.
הצופה רשאי לפרש ולפענח אותה על פי רצונו.
היצירה למעשה קיימת בתוך השיח סביבה ברגע שנחשפת לקהל.
הפרשנות של האמן היא רק חלק קטן מתוך המשמעות הכוללת של היצירה.
הרעיונות הללו מהווים ניגוד מוחלט לאמנות המסורתית שבה היו חוקים מוגדרים לגבי החומר, הטכניקה והנושא.
האמן במסורת הוא איש יוצר במובן של יכולת ביצוע ברמה טכנית גבוהה שפועל לפי מאפיינים של התקופה או הזרם.
דושאן מרחיב את גבולות האמנות ונותן הגדרות מחודשות אך אין בכוונתו להכריז ש"כל אחד יכול להיות אמן".
משימת ההגשמה של הרעיון היא משימה קשה שמציבה קריטריונים גבוהים ולכן גבולות האמנות לא נפרצו (כלומר, גם היום כשלכאורה הכל מותר באמנות, לא כולם הפכו להיות אמנים).
היצירה "המזרקה" מייצגת את תחילתה של האמנות המושגית, היא שואלת שאלות על אודות האמנות בלבד.
הדיון על האמנות למעשה משחרר אותה מכבלי המציאות.
לאורך התקופות האמנות הייתה כפופה למציאות – בחיקוי ובביטוי, דושאן מאפשר לאמנות לעסוק בעצמה, בשאלות הפילוסופיות שבאות מתוך התחום שלה בכך שהוא מתעלם מהמציאות החיצונית.
מעתה האמנות מכריזה על אוטונומיה, משתחררת מהעתקה של הנראה ובוחרת לבטא את רעיונותיה בדרכיה שלה.
מעתה הסגנון כבר לא כפוף לנושא, הוא הופך לביטוי העיקרי ביצירה וזאת באמצעות הקומפוזיציה, הצבע, התנועה, הקו והטקסטורה.