כל מה שרצית לדעת על אנדרטת פורצי הדרך לירושלים:
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים נמצאת על גבעת מַשַּׁב שמנגד למושב שואבה ומעל למחלף שורש, במזרח פארק יצחק רבין, בקילומטר ה-17 מירושלים, לא הרחק מכביש מספר 1.
על גבעה זו שכן עד למלחמת העצמאות כפר ערבי קטן בשם ח'רבת א-זנקולה, שממנו נותר בית אחד.
מראש הגבעה, בגובה 662 מטר, תצפית על השפלה ומישור החוף.
כבר בשנת 1951 החליטה המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון להקים בשער הגיא אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים.
היא פרסמה מכרז לתחרות פומבית בהסכם עם ועדת התחרויות המרכזית באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל.
באוגוסט 1953 זכתה הצעתו של הפסל מיכאל קארה, שהגיש תוכנית לפסל חצוב בסלע בגובה 12 מטר, במרחק של כ-30 מהכביש, המציג דמות צעיר מתפרץ המחזיק בידו האחת רימון יד ובידו השנייה תומך בחבר פצוע הכורע לידו.
התוכנית אמורה הייתה להתבצע, אולם בהתנגדות חוגים דתיים היא התבטלה ותחת זאת הוחלט להקים אנדרטה מופשטת.
בקיץ 1961 פורסם מכרז נוסף, וב-1962 בחר חבר השופטים (שבו היו חברים אדריכלים, פסל ונציגי משרד הביטחון והאוצר) בהצעתה של הפסלת הירושלמית נעמי הנריק; זכייתה זיכתה אותה ב-1,500 ל"י.
הקמת האנדרטה עלתה 150,000 ל"י.
האנדרטה נחנכה בטקס חגיגי שנערך ב-15 במרץ 1967 במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול ובנוכחות יותר מאלפיים איש, בהם משתתפי מבצע נחשון ולוחמים ותיקים מחטיבת הראל של הפלמ"ח, בראשם והרמטכ"ל יצחק רבין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס, ובני משפחות שכולות.
האנדרטה מופיעה על בול יום הזיכרון שהונפק לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באותה שנה (תשכ"ז-1967).
האנדרטה נראית כמזנקת מהגבעה לעבר ירושלים.
מבסיס הבטון מזנקים מוטות מפלדת אל חלד המגיעים לאורך של 12 מטר ונשענים על קבוצת מוטות אנכיים נמוכים יותר.
הם מסמלים את הפריצה לירושלים.
לדברי הפסלת, "האנדרטה היא הפשטה של רעיון הפריצה לירושלים והיא מביעה תנועה דינאמית של פריצה מעל מחסום בכיוון לירושלים".
למרגלות האנדרטה גוש אבן גיר ועליו הכתובת: "יד לפורצי הדרך לירושלים ולמגיניה: מלחמת הקוממיות תש"ח", ומעליה ; והפסוק: "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט" (ישעיהו סב, א).
האנדרטה נראית למרחוק לכל הנוסעים בכביש מספר 1.
האנדרטה
אבן הגיר שלמרגלות האנדרטה
שלט הסבר מטעם היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון