כל מה שרצית לדעת על אנדרס ברינג בריוויק:
אנדרס ברינג בריוויק (בנורבגית: Anders Behring Breivik; נולד ב-13 בפברואר 1979) הוא פעיל לאומני קיצוני נורבגי המורשע בביצוע מתקפות הדמים בנורבגיה ב-22 ביולי 2011 שכללו את פיצוץ רכב התופת בלב קריית הממשלה באוסלו ואת הטבח באמצעות ירי בבני נוער במחנה הקיץ של מפלגת העבודה הנורבגית באי אוטויה (Utøya).
בשתי המתקפות נהרגו 77 בני אדם ועשרות נפצעו.
האידאולוגיה הלוחמנית של אנדרס בריוויק, המזוהה עם הימין הקיצוני, מתוארת במניפסט מקוון "2083 – הכרזת העצמאות האירופית", שהוא עצמו שלח ביום ביצוע המתקפות, כשעה לפני שיצא מביתו, בשם העט אנדרו ברוויק (Andrew Brewick).
במהלך חודש יולי הוא פרס את השקפת העולם שלו באשר לשנאת זרים, שכללה תמיכה בדרגות שונות של שמרנות תרבותית, ימין עממי והתנגדות חריפה להתאסלמותה של אירופה ולמוסלמים באשר הם.
הוא הביע בעבר תמיכה גם בציונות ובמאבק הישראלי כנגד הפלסטינים, כמו גם במיליטנטיות הסרבית.
הוא טען במניפסט שלו כי יש להשמיד את אלי האסלאם, למנוע "מרקסיזם תרבותי", למנוע הפיכת אירופה לאירו ערביה ולשמור את אירופה נוצרית.
לאחר מעצרו, הודיעה המשטרה הנורבגית כי ברייוויק הודה בחקירתו במה שהוא כינה פעולות "נפשעות אך הכרחיות" והכחיש כל אחריות פלילית.
בתחילת חקירתו, ב-24 ביולי, טען ברייוויק כי יש לו קשר עם תנועות הימין הקיצוני הנורבגי וטען כי קיימים שני תאי טרור בנורבגיה הפועלים כנגד האסלאמיזם הבינלאומי.
המשטרה ומומחים שונים הטילו ספק בטענות אלה אך לא ביטלו אותן לגמרי.
ב-25 ביולי הואשם ברייוויק ב"ערעור/הריסת התפקוד הבסיסי של החברה" וב"יצירת פחד רציני בקרב האוכלוסייה".
הוא הואשם בביצוע פעולות טרור על פי החוק הפלילי והוחלט לעצרו בשלב זה למשך שמונה שבועות, כאשר את ארבעת החודשים הראשונים עליו להעביר בצינוק, בהמתנה להמשך ההליכים המשפטיים.
התובעים, ממשרד התובע הכללי הנורבגי, שוקלים להאשימו בפשעים כנגד האנושות על פי חוק משנת 2008, אשר מהווה את הפשע היחיד בנורבגיה בגינו ניתן לגזור עונש של מאסר עולם.
בריוויק עצור במתקן הכליאה אליה, סמוך לאוסלו, ששימש בתקופת מלחמת העולם השנייה את הגסטפו, כשנורבגיה הייתה כבושה על ידי גרמניה הנאצית.
ב-24 באוגוסט 2012 הרשיעו בית המשפט ברצח.
בית המשפט קבע שבריוויק היה שפוי בעת המעשה, והוא נידון ל-21 שנות מאסר, העונש המקסימלי במדינה, שבסופן ייקבע מדי חמש שנים אם הוא עדיין מסוכן, ויש להמשיך את מאסרו.