כל מה שרצית לדעת על אנטי-צרכנות:
אנטי-צרכנות או אנטי-קונסיומריזם (מאנגלית: Anti-consumerism) היא אידאולוגיה חברתית, פוליטית וסביבתית הדוגלת בהתנגדות לתרבות הצריכה.
תנועת האנטי-צרכנות נוגעת לפעולות של תאגידים וההשפעה שלהם על הציבור, בעיקר בהקשר לאיכות הסביבה, מעמדות חברתיים ומוסר בהתנהלות של החברה.
התנועה האנטי-צרכנית בעלת שורשים ורעיונות חופפים עם התנועה הסביבתית, תנועת האנטי גלובליזציה ותנועת זכויות בעלי חיים.
תנועת האנטי-צרכנות צמחה כתגובה לבעיות ארוכות-הטווח שנוצרו בהקשר ליחס קלוקל לצרכנים ובעלי-החיים שיש בהם שימוש בתעשייה, וכן כתגובה לסירוב להכנסת לימודי-צרכנות לתוכנית הלימודים; דוגמה לספר שהפיץ את הרעיונות האנטי-צרכניים והביא את האקטיביזם בנושא זה לדיון הציבורי הוא הספר בלי לוגו של נעמי קליין.
הביקורת כלפי הכלכלה החומרית כערך שפוגע באנשים ובכדור הארץ כמקום שתומך בחיים אנושיים מגיעה הן מדתות שונות והן תנועות חברתיות חילוניות.
הביקורת הדתית כלפי תרבות הצריכה טוענת לרוב כי ערכים צרכניים מפריעים לקשר בין אנשים לאל ולכן ערכים אלו בבסיסם מהווים חטא.
דוגמה להוגה דעות שטען את הטיעון הזה הוא אוסוואלד שפנגלר שטען "החיים בארצות הברית סובבם בבסיסם סביב הכלכלה וחסרים תוכן אמיתי".
לפי הוגים קתולים רבים "התאווה היא חטא כנגד אלוהים, כמו כל החטאים האנושים, האדם מוותר בכך על הדברים הנצחיים לטובת הדברים ברי החלוף", כפי שאמר תומאס אקווינס.
בהקשרים דומים, אמרו פרנציסקוס מאסיזי, מוהנדס קרמצ'נד גנדי ואמון הנסי כי השראה רוחנית הובילה אותם לחיים פשוטים.
האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר טען כי הפילוסופיה שעומדת מאחורי תרבות הצריכה לא מספקת שום סיבה הגיונית וסבירה למהות הקיום של המין האנושי.
מהזווית החילונית עולות טענות שונות ורבות ביניהן הטענה כי צרכנות חומרית מובילה לפשע (שנובע מעוני ואי-שוויון כלכלי), זיהום הסביבה ולמדבור וכן הופך את המלחמות לרווחיים.