כל מה שרצית לדעת על אניאס מקינטוש:
אניאס ליונל אקטון מקינטוש (באנגלית: Aeneas Lionel Acton Mackintosh 1 ביולי 1879 – 8 במאי 1916) היה קצין בצי הסוחר הבריטי וחוקר אנטארקטיקה, שפיקד על קבוצת ים רוס כחלק מן המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון, 1917-1914.
משימתה של קבוצת ים רוס הייתה לתמוך בחציית היבשת האנטארקטית שתכנן ארנסט שקלטון על ידי ציוד מחסני אספקה לאורך השלבים המאוחרים של נתיב הצעדה המתוכנן.
לנוכח עיכובים חוזרים ונשנים וקשיים מעשיים, עמדה קבוצת מקינטוש במשימתה, אף כי מקינטוש עצמו ושני אחרים ממשלחתו נספו במילוי תפקידם.
התנסותו הראשונה של מקינטוש באנטארקטיקה הייתה כקצין שני במשלחת נמרוד של שקלטון, 1909-1907.
זמן קצר לאחר הגיעו לאנטארקטיקה נפגעה עינו הימנית בתאונה על סיפון האוניה, והוא נשלח חזרה לניו זילנד.
ב-1909 חזר להשתתף בשלבים המאוחרים של המשלחת; כוח הרצון ונחישות הדעת שלו בנסיבות קשות הרשימו את שקלטון והובילו למינויו לקבוצת ים רוס בשנת 1914.
בהוראות הביצוע של מקינטוש חל בלבול עקב בעיות תקשורת, והוא לא ידע בוודאות את לוח הזמנים לחציית היבשת המתוכננת של שקלטון.
קשייו הוכפלו כאשר ספינת הקבוצה, "אורורה", נסחפה ממעגן החורף שלה בשעת סופה ואנשיה לא יכלו לחזור.
על אף אובדן ציוד, אספקה ואנשי צוות, מקינטוש וקבוצת החוף התקועה שלו הצליחו להוציא לפועל את משימת ציוד המחסנים במלואה.
מקינטוש עצמו שרד רק בקושי את תלאות המסע וחב את חייו לפעולות חבריו.
מקינטוש ועוד חבר מן הקבוצה ניסו לחצות את 24 הק"מ של ים קרח שהפריד בין הקבוצה לבסיסה, אבל השניים נעלמו בסופת שלגים וההנחה הייתה, שנפלו אל בקיע בקרח.
גופותיהם לא נמצאו מעולם.
פרשנים העמידו בספק את כשירותו של מקינטוש ודנו בחסרונותיו כמנהיג.
שקלטון עצמו ציין לשבח את עבודת מקינטוש וחבריו, והשווה את הקרבת חייהם לזו של החפירות במלחמת העולם הראשונה.
עם זאת, הוא דן לשבט הביקורת את כישורי הארגון של מקינטוש.
שנים לאחר זאת הגדיר לורד שקלטון, בנו של ארנסט שקלטון, את מקינטוש כאחד מגיבורי המשלחת, לצד ארנסט ג'ויס ודיק ריצ'רדס.