כל מה שרצית לדעת על אני מאמין (שיר עברי):
אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".
בשיר שמונה בתים בני ארבע שורות כל אחד.
השורה הרביעית בכל בית מתחרזת עם השורה השנייה בו.
ההטעמה בשיר היא מלעילית, לפי ההברה האשכנזית.
למשל, בשורה הראשונה, "שחקי, שחקי על החלומות" מוטעמות ההברות "שח" במילה "שחקי" ו"לו" במילה "חלומות".
מבנה השיר:
בית ראשון: פתיחה.
שלושה בתים: תקווה ליחיד.
שלושה בתים: תקווה לציבור.
בית אחרון: סיום.
השיר מבטא תקווה אוטופית ("שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח"), ורעיונות כהומניזם ("כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז", סוציאליזם ("לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל"), אחוות עמים ("יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם") וציונות ("יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר").
הועלו מספר הצעות להפוך את השיר להמנון מדינת ישראל, לצדה או במקומה של "התקווה", בין השאר מפי חבר הכנסת מוחמד ברכה ומפי חבר הכנסת לשעבר אברהם בורג.
השיר נתפס כבעל מסר אוניברסלי יותר מ"התקווה" בעלת הצביון היהודי המובהק.
השיר משמש היום כהמנון בלתי רשמי למעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות.
השיר תורגם ליידיש בידי אורי ניסן גנסין, בשם "איך גלויב", ופורסם בשנת 1900 בשבועון הציוני "די וועלט", שיצא לאור בווינה.
תרגום נוסף ליידיש, בידי י.
י.
שווארץ, יצא לאור בשנת 1957, בספר "לידער און אידיליעס".
נלקח מויקיפדיה