כל מה שרצית לדעת על אנרכיזם בספרד:
זרמים של אנרכיזם
אנרכו-קומוניזם
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכו-פרימיטיביזם
אנרכו-פמיניזם
אנרכיזם אינדיבידואליסטי
אקו-אנרכיזם
אנרכו-קפיטליזם
אנרכיזם-קווירי
אנרכיזם קולקטיביסטי
אנרכיזם ללא תארים
אנרכיזם מסביב לעולם
אנרכיזם בספרד
אנרכיזם באפריקה
אנרכיזם באנגליה
קהילות אנרכיסטיות
אנרכיזם בתרבות
אנרכיזם וחברה
אנרכיזם ודת
אנרכיזם ואמנות
אנרכיזם שחור
אנרכיזם נוצרי
אנרכיזם בודהיסטי
סמלים אנרכיסטיים
אנרכיזם בהיסטוריה
הקומונה הפריזאית
מהומות היימרקט
מרד קרונשטט
אנרכיזם באוקראינה
מאי 1968
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של ספרד
היספניה
הכיבוש המוסלמי של ספרד
אל-אנדלוס והרקונקיסטה
ממלכת ספרד
ספרד ההבסבורגית
עידן ההארה
המאה ה-19
אנרכיזם בספרד
הרפובליקה הראשונה
הרסטורציה
הרפובליקה השנייה
מלחמת האזרחים
שלטון פרנקו
ספרד המודרנית
ספרד
רישום של "הקונגרס של 1870"
מבחינה היסטורית, האנרכיזם השפיע בצורה המשמעותית ביותר וזכה לתמיכה הנרחבת ביותר בספרד, במיוחד ב-70 השנים שקדמו לניצחונו של פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד בשנים 1936-1939.
היו מספר סוגים של אנרכיזם בספרד: האנרכיזם של האיכרים באזור אנדלוסיה, אנרכו-סינדיקליזם עירוני בקטלוניה, ובמיוחד בבירה ברצלונה, ומה שנקרא לעתים "אנרכיזם טהור" בערים אחרות כגון סרגוסה.
אולם, זרמים אלו היו נתיבים משלימים, והיה בהם הרבה מן המשותף מהבחינה האידאולוגית.
בתחילת דרכה, ההצלחה של התנועה האנרכיסטית הייתה אקראית.
אנרכיסטים נהגו לארגן שביתות והעובדים הצטרפו.
בדרך כלל, המשטרה נהגה לדכא את ההפגנות וכך מספר השובתים פחת, אך באותו זמן הדיכוי המשטרתי הקצין את עמדותיהם של שובתים רבים.
מעגל זה הוביל לתקופה של אלימות הדדית בתחילת המאה ה-20, בה אנרכיסטים חמושים ו"פיסטולרוס" (אנשים חמושים שקיבלו שכר מבעלי חברות פרטיות), היו אחראים להתנקשויות פוליטיות.
בהמשך המאה ה-20, האלימות דעכה, והתנועה האנרכיסטית גדלה יחד עם עלייתו של האנרכו-סינדיקליזם ויצירתו של איגוד העובדים האנרכיסטי, ה-CNT.
שביתות כלליות הפכו לדבר שבשגרה, וחלקים גדולים של מעמד העובדים הספרדי דגל ברעיונות האנרכיסטיים.
הארגון האנרכיסטי, ה-FAI, נוצר כארגון אנרכיסטי טהור, במחאה על הבירוקרטיה שנוצרה ב-CNT ובמטרה לעודד את ה-CNT לשמור על עקרונותיו האנרכיסטיים.
האנרכיסטים לקחו חלק משמעותי בלחימה כנגד פרנקו בזמן מלחמת האזרחים בספרד.
באותה עת, מהפכה חברתית מרחיקת-לכת התפשטה בספרד, במהלכה אדמות ומפעלים עברו תהליך של קולקטיביזציה ונשלטו על ידי העובדים.
המהפכה דוכאה לקראת סוף מלחמת האזרחים, בידי הכוחות הקומוניסטים-סטליניסטים אשר רצו מודל חברתי קומוניסטי ברפובליקה הספרדית.
כל הרפורמות החברתיות שביצעו האנרכיסטים דוכאו עד לשנת 1939, עם ניצחונו של פרנקו, אשר הוציא להורג אלפי אנרכיסטים.
ההתנגדות לשלטון פרנקו מעולם לא גוועה לגמרי, כאשר מיליטנטים שהתאוששו במהרה ממפלת האנרכיסטים, השתתפו בפעולות חבלה ברכוש ובפעולות ישירות, ואף ניסו להתנקש בחיי פרנקו מספר פעמים.
המורשת האנרכיסטית בספרד נשארה משמעותית עד היום, במיוחד עבור אנרכיסטים כיום, אשר רואים בהצלחה של מיליוני האנרכיסטים בספרד, אשר חיו בהצלחה על פי עקרונות האנרכיזם במשך מספר שנים, כהוכחה לכך שחברה אנרכיסטית היא אפשרית.