כל מה שרצית לדעת על אסון בופאל:
אסון בופאל היה אסון תעשייתי רב נפגעים שהתרחש בבופאל ב־1984.
האסון נגרם כתוצאה משחרור לא מכוון של 42 טונות של מתיל איזוציאנט (MIC) ממפעל לייצור חומרי הדברה של חברת יוניון קרבייד, הודו, (כיום אברדי אינדסטריז, הודו) שממוקם בליבה של העיר בופאל, במדינת מאדהיה פראדש במרכז הודו.
כ-500,000 איש נחשפו לגז הרעיל ומתוכם מתו כ-8,000 בשבועיים שלאחר האסון.
מעריכים כי מאז מתו עוד 8,000 איש מתוצאות נלוות של ההרעלה.
בנוסף אליהם, באירוע זה נפצעו למעלה מ-150,000 איש.
אסון בופאל היה אחד האסונות התעשייתית החמורים ביותר בהיסטוריה.
זמן קצר לאחר חצות הלילה של 3 בדצמבר 1984, מכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל וכבד מהאוויר.
הגז נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי.
מערכת התחבורה הציבורית בעיר קרסה, ואנשים רבים נרמסו למוות בניסיון להימלט.
רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו לבצקת ריאות, אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים.
סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים בדרך כלל שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפיים, ואובדן הכרה.
הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף, ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם.
תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, לדום לב, ולמוות.
על פי ההשערה התרחשה תגובה כימית בתוך מכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, מימן ציאנידי וגזים רעילים נוספים תרמו חלק משמעותי לאסון.
החברה מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדויק של החומרים הכימיים, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת ציאניד חמורה.
סדרת מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט-טראומטי, ובעיות וסת אצל נשים.
נרשמה גם עלייה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים עם פגמים גנטיים.
בנוסף, חקירה של הבי בי סי שנערכה בנובמבר 2004 העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח.