כל מה שרצית לדעת על אסון תעופה:
אסון תעופה מוגדר באמנת שיקגו כ"אירוע בכלי טיס הקשור בהפעלתו, והמתרחש בפרק הזמן שבין רגע עלייתו של אדם לכלי הטיס בכוונה לטוס בו עד לרדתו מכלי הטיס".
אירועי אסון תעופתי יכולים להיות תאונות אוויריות או תקריות אוויריות.
תאונה אווירית מוגדרת כאשר באותו אירוע קרה אחד או יותר מהדברים הבאים:
אדם נהרג או נפצע פציעה קשה כתוצאה מהיותו בכלי הטיס, או כתוצאה מפגיעה מכלי הטיס או חלק ממנו, או כתוצאה מהדף הסילון של כלי הטיס;
נגרם נזק חמור לכלי הטיס;
כלי הטיס נעדר או שלא ניתן לגשת אליו.
תקרית אווירית (Incident) מוגדרת כאירוע שאינו תאונה, הקשורה בהפעלת כלי טיס, המתרחש באותו פרק זמן, המשפיעה או עלולה להשפיע על בטיחות הטיסה.
למשל: כיבוי מנוע במטוס חד מנועי, או שני מנועים במטוס דו-מנועי; כשל של מערכת חיונית במטוס (הגאים, כני נסע, וכדומה); טעות משמעותית בניווט או חריגה משמעותית מהנתיב; ועוד.
רישום התאונות האויריות מראה כי מאז תחילת ימי התעופה נספו בתאונות אוויריות, נכון ל31 בדצמבר 2011, 121,870 בני אדם, ו-93,624 נפצעו.
67.
57% מהתאונות אירעו כתוצאה מטעויות אנוש, 20.
72% היו תוצאת תקלה טכנית, 5.
95% נגרמו בשל פגעי טבע, ו-3.
25% היו תוצאה של פיגועי טרור.
2.
51% מהתאונות נגרמו מסיבות אחרות יחד עם זאת, קיים שיפור מתמשך בבטיחות המטוסים; בין השנים 1983 ל-2000 ניצלו 95% מהנוסעים במטוסים שהיו מעורבים בתאונות טיסה בארצות הברית.
ההגדרה באמנת שיקגו מתייחסת לכל המקרים שבהם התרחש אסון אווירי בתעופה אזרחית.
ההגדרה והנתונים שהובאו לפיה אינם מתייחסים לתעופה צבאית, אך כוללים גם מקרים שבהם מטוס הופל בזדון (בפעולת טרור, למשל), אף שאין זו תאונה.
המשך הערך עוסק גם בתאונות בתעופה צבאית, ועוסק בנפרד במקרים של פגיעה מכוונת במטוס.
ערך זה עוסק רק בתאונות שאירעו לכלי טיס הכבדים מן האוויר.