כל מה שרצית לדעת על אסונאנס:
אסונאנס (באנגלית: assonance – מלטינית: adsonare, להשיב לצליל בצליל) בתורת השירה, הוא מצלול או אמצעי ספרותי אמנותי המאופיין בחזרה של אותו הגה תנועתי מוטעם במלים סמוכות או קרובות בתוך משפט או טור של שיר.
אסונאנס נקרא גם "חרוז תנועה".
במובן רחב, האסונאנס הוא חזרה של תנועה או מספר תנועות בתוך טור של שיר או בתוך משפט.
במובן רחב עוד יותר – אסונאנס הוא סוג של חריזה בלתי מדויקת, החריזה האסוננטית – שבה התנועות המוטעמות והתנועות הבאות אחריהן הנמצאות בסוף הטורים חוזרות על עצמן, בעוד שהעיצורים שלאחריהן אינם זהים.
כמו באליטרציה התוצאה המבוקשת היא הבלטת צליליות ועל ידי כך הדגשה של רגש או תכונה של אמירה.
האסונאנס שואף להרמוניה אימיטטיבית (חקיינית), ועל ידי כך, בדומה לאליטרציה, מתקרב לאונומטופאה.
ניתן להבחין בין:אסונאנס מטרי – בחריזהאסונאנס הרמוני – מחוץ לשירהכמו כן:אסונאנס פשוט – עם חזרה של תנועות סמוכותאסונאנס טוני – עם חזרה של התנועה המוטעמת בלבדאסונאנס אטוני -עם חזרה של אותה תנועה לא מוטעמתמקרה חריג: קונסוננס טוני (אסוננס קונסוננטי) המשלב אסוננס עם קונסוננס – עם חזרה של עיצור ותנועה לא מוטעמת זהיםהאסונאנס שימש לשירה העתיקה הפרובנסאלית, הצרפתית, הפורטוגזית, הספרדית, הקלטית והגרמנית.
למשל הבתים בשירת רולאן, הקרויים "לאסות" (lasses) היו תכופות מתאפיינים באסונאנסים, כך גם שירי טרובדורים וטרוברים.
האסונאנס והחריזה האסוננטית מצויים בשירים עממיים ובפתגמים ואמרות שפר בארצות רבות.
השירה במאה ה-19 ואחר כך במאה ה-20 אימצה גם היא לעתים קרובות את האסונאנסים במקום החריזה הרגילה.
האסונאנסים בשימוש תכוף גם בפרסומות בימינו.
הם מצאו עדנה מחודשת בשירת הראפ.