כל מה שרצית לדעת על אסכולת פרנקפורט:
אסכולת פרנקפורט היא כינוי לקבוצת אנשים שעסקו בהגות ובמחקר בין תחומי בתחומים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, תורת הספרות, על בסיס של השקפה ביקורתית מרקסיסטית.
הללו ביקשו להרחיב את הביקורת המרקסיסטית על הקפיטליזם מן המוקד הכלכלי אל מוקדי תרבות וחברה רחבים יותר, אשר גם בהם שלטת לדעתם שתלטנות קפיטליסטית המכתיבה מוסכמות המסייעות לדיכוי.
הקבוצה פעלה בגרמניה מראשית שנות ה-20 של המאה העשרים עד 1933, חידשה את פעולתה בארצות הברית ב-1934 ושבה לגרמניה בשנת 1949.
אנשים בולטים באסכולה הם מקס הורקהיימר, קרל ויטפוגל, פרידריך פולוק, תיאודור אדורנו, הרברט מרקוזה, ולטר בנימין, ליאו לוונטל ואריך פרום.
(האחרון התרחק מאוד מתפישתם המקורית של אנשי האסכולה, והספרים שפרסמו אותו, כמו "אומנות האהבה" ו"מנוס מחופש" אינם נחשבים למייצגים את התפיסות הביקורתיות של האסכולה).
כמעט כל הוגי אסכולת פרנקפורט היו יהודים.
בשנות ה-20 של המאה העשרים התקבצו הוגים וחוקרים בעלי תפיסה ביקורתית מרקסיסטית במכון למחקר חברתי בעיר פרנקפורט.
קשה להעלות על הדעת גורם אקדמי רשמי המקדם מחקר ברוח התפיסות מרקסיסטיות בגרמניה באותה עת.
המכון היה גוף עצמאי והמימון לפעילותו בא מתרומתו של פליקס וויל, שביקש לקדם מחקר בלתי תלוי של ההשקפות המרקסיסטיות, שישמש משקל נגד למחקר האקדמי הקונפורמי באוניברסיטאות הגרמניות.
שמו המלא של המכון היה "מכון פרנקפורט למחקר חברתי" (Sozialforschung).