אסף הרופא


כל מה שרצית לדעת על אסף הרופא:
אסף הרופא בן ברכיהו (המאה ה-6), רופא יהודי, שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה.
מוכר בזכות הספר העברי הקדום ביותר, שנשתמר עד ימינו, בתורת הרפואה הקרוי על שמו.
אסף בן ברכיהו, המפורסם ביותר בכינויו "אסף הרופא", נקרא בכתבי היד השונים גם בשמות "אסף הירחוני", "אסף היהודי" ו"רבנו אסף".
לא ניתן לומר בוודאות באיזו תקופה הוא חי, אך הטווח המוצע במחקר לזמן פעילותו, נע בין המאות השישית לתשיעית לסה"נ.
"ספר אסף", שנקרא גם "ספר רפואות", חובר בידי אסף בן ברכיהו ועמיתיו יוחנן בן זבדא הירחוני ויהודה הירחוני.
הוא משקף את מדע הרפואה שהיה נהוג במאה השישית בקירוב בארץ ישראל, בסוריה ובבבל.
הספר משתמש בלשון רפואית עברית (לא מושפעת מהרפואה הערבית) ואף יוצר חידושי לשון בתחום.
הוא מזכיר את הרופאים היוונים היפוקרטס, קלאודיוס גלנוס, פדניוס דיוסקורידס ורופוס מאפסוס, מתאר כמאה צמחים ושימושם, נותן דגש לתרופות חסכוניות שניתן להעניק גם לעניים, ומעיד על מאבקם של רופאי האמת (המאמינים באלוהים וביכולתו הבלעדית לרפא) ברופאי אליל ובמכשפים (שאין ביכולתם לרפא).
רופאי האמת עשו למען טיפוח אתיקה מקצועית גבוהה, ונהגו להשביע את תלמידיהם שבועה מיוחדת בסיום לימודיהם למען ידבקו בחוקי האתיקה הללו.
הספר מתאר גם את אקלימה של ארץ ישראל, מימיה ומחצביה.
ביצירה ניכרות בעיקר ההשפעה התלמודית (למשל – היווצרות העובר ברחם ארבעים יום אחרי ההפריה) וההשפעה היוונית (בעיקר היפוקרטס).
הספר מתייחס רבות לתורת ארבע הליחות, תאוריה רפואית שהייתה קיימת למן התקופה הרומית ועד לראשית העת החדשה, אך כללי הרפואה המונעת המופיעים בו תקפים בחלקם גם בימינו: רחצה, התעמלות, מים נקיים, מזון בריא וכדומה.
כמו כן, אסף האמין בקשר המקראי בין עבירות למחלות.
ספר אסף היה בין ספרי הרפואה המדעיים הבודדים שנכתבו בשפה העברית בימי הביניים והיה מוכר בקרב היהודים בדרום איטליה.
הרופא היהודי שבתי דונולו ערך אותו, לפחות חלקית, במאה העשירית.
‏ והוא כולל גם תוספות מאוחרות יותר, מן המאה ה-12.
הספר לא נדפס או פורסם מעולם בשלמותו, למעט ההקדמה.
כיום מוכרים כ-15 כתבי-יד בספריות ברחבי העולם, כאשר העותק הנמצא במינכן נחשב לשלם ביותר.
בשנת 1957 נדפסה ההקדמה, ובשנות השישים פרסם פרופ' זיסמן מונטנר את הספר בפרקים בכתב העת "קורות".
הוא נפטר לפני שהשלים את מפעלו.
בשבועת הרופאים שחיבר אסף, ניכרת השפעתה של השבועה שחיבר היפוקרטס, אך האלילות בשבועה זו הוחלפה באמונה באלוהי ישראל:

אל תצודו להמית כל נפש במשתה העקר (אסור להרעיל), ואל תשקו אישה הרה לזנונים להפיל (אסור לסייע בהפלה לאישה נואפת), ואל תחמודו כל יפי תואר בנשים לנאפה בהן, ואל תגלו סוד אדם אשר האמין לכם.
.
.
ואל תקשיחו לבב מלחמול על דל ואביון לרפא.
.
.

על-שמו נקרא בית החולים "אסף הרופא" שליד מחנה צריפין בין ראשון לציון לבאר יעקב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאסף הרופא:
רופאים יהודים
אישים שעל שמם בתי חולים בישראל