אספות העם ברומא העתיקה


כל מה שרצית לדעת על אספות העם ברומא העתיקה:
אספת העם ברומא העתיקה (לטינית: comitia, ובריבוי, comitium) הוא שם מאגד למספר אספות עם ברפובליקה הרומית שכונסו על–ידי בעל תפקיד רשמי (מגיסטראט) כדי להעמיד נושא להצבעה‏.
נושאים אלו יכלו לכלול חוקים, טיעונים, מינוי מגיסטראטים, ועוד.
חמש האספות ברומא היו הקומיטיה קלטה (comitia calata), אספת הקוריות (comitia curiata), אספת הקנטוריות (comitia centuriata), אספת השבטים (comitia tributa), ומועצת הפלבאים (concilium plebis).
להלכה, חולק כוח הממשל ברומא הרפובליקאית בין אספת העם, הסנאט והמגיסטרטים, כאשר רק העם (ה-populus) הוא הריבון האמיתי, ושני האחרים הם גופים שכוחם נובע מהעברת הסמכות אליהם על–ידי העם.
ברומא, לא התקיימה הפרדת רשויות כמשמעה היום ואספת העם עסקה בנושאי חקיקה, הצבעה, בחירות ומינויים בו זמנית.
גם המגיסטראטים נהנו מסמכויות ביצוע ושיפוט בו זמנית ואילו הסנאט הוגבל לתפקיד הגות וייעוץ, ללא סמכות לחוקק חוקים.
העם חולק במקור לשלושים קוריות (curiae) ואספת הקוריות הייתה האספה היחידה שבה יוצג העם כולו.
מיזוג מסוים של הפטריקים והפלבאים התרחש באספת הקנטוריות, שאותה כונן המלך סרוויוס טוליוס, ומכאן שימש המונח פופולוס לאספת הקנטוריות.
סרוויוס גם ביצע חלוקה של השטח הרומי לשלושים שבטים, שנפגשו באספה שכונתה אספת השבטים, שהפכה עם הזמן לאספה לאומית ואף היא כונתה פופולוס.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאספות העם ברומא העתיקה:
מוסדות
תפקידים ותארים ברומא העתיקה