כל מה שרצית לדעת על אקלזיה וסינגוגה:
אקלזיה וסינגוגה (לטינית: Ecclesia et Synagoga) היה מוטיב חזותי באמנות ימי הביניים הכנסייתית.
היהדות והנצרות מתוארות בצורת שני פסלים או ציורים של נשים שהן בו בזמן יריבות ואחיות.
אקלזיה, המסמלת את הנצרות, מתוארת כאישה עטורה בכתר מלכות, ואוחזת בידה האחת צלב ובידה השנייה גביע יין; סינגוגה, המסמלת את היהדות, מוצגת כאשר עיניה מכוסות וכתרה נופל, ואוחזת בידה האחת במטה שבור ובידה האחרת את לוחות הברית המטים לנפול.
אקלזיה מסמלת את ניצחון הנצרות המחזיקה באמת האלוהית, וכניגוד לה מוצגת סינגוגה כדמות מובסת, וזאת בהתאם להשקפה הנוצרית שכתוצאה מדחייתם של היהודים את ישו חרב בית המקדש ועם ישראל איבד את עצמאותו, ובד בבד גם את ההבטחה האלוהית, אשר עברה לכנסייה הנוצרית.
לוחות הברית המושפלים מסמלים את הברית הישנה שכרת אלוהים עם היהודים, ושהוחלפה, על פי התאולוגיה הנוצרית, בברית חדשה עם בני כל העמים; זו האחרונה מיוצגת על ידי גביע היין, המסמל את דמו של ישו שנשפך כדי לכפר על חטאי בני האדם (ואת הקומוניון, המבוסס על האלגוריה בין היין ודמו של ישו).
עיניה המכוסות של סינגוגה לעומת עיניה הגלויות של אקלזיה מקורם באלגוריה של פאולוס באיגרת השנייה אל הקורינתים:

וְלֹא כְמשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן מַסְוֶה עַל־פָּנָיו פֶּן־יַבִּיטוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־סוֹף מַה־שֶּׁסּוֹפוֹ לְהִבָּטֵל׃ אֲבָל נִטַּמְטְמוּ דֵעוֹתֵיהֶם כִּי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם הַבְּרִית הַיְשָׁנָה נִשְׁאָר הַמַּסְוֶה הַהוּא וְלֹא־גֻלָּה עָלֶיהָ כִּי לֹא יוּסַר כִּי אִם־בַּמָּשִׁיחַ׃ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה הֵם קֹרְאִים אֶת־משֶׁה וְהַמַּסְוֶה מֻנָּח עַל־לִבָּם .
.
וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ רֹאִים בַּמַּרְאָה אֶת־כְּבוֹד הָאָדוֹן וּפָנֵינוּ מְגֻלִּים

– האיגרת השנייה אל הקורינתים, 3:13-18, מהדורת פרופ' פרנץ דליטש

.
ייצוגם של עמים בדמות נשים הוא מורשתה של אמנות העולם העתיק.
בימי הביניים הייתה לפיסול בכנסיות חשיבות ראשונה במעלה כדרך של העברת מסרים דתיים, מאחר שרוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב ולא היו מסוגלים להבין את הנאמר בדרשה הכנסייתית שהתנהלה בלטינית – שפה שהייתה בלתי מובנת לרובם.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאקלזיה וסינגוגה:
•אמנות ימי הביניים